למה אנשים פורשים מבית ספר?

אל תכנסי לנעליים של אחרים, אין לדעת מהי סיבת הפרישה. אל תדוני על מישהו/י לפני שאת היית במצבו. אני בטוח שיש סיבה מוצדקת מדוע אותו ילד/ה פרשו.

כח בית ספר זה קשה, לא לכולם המסגרת הזאת מתאימה ועושה לאנשים יותר טוב להיות בלי המסגרת הזאת

לכל אחד יש את הסיבות שלו ואין לך סיבה לשפוט מישהו בגלל זה במיוחד אם את לא מכירה אותו

לרוב זה אנשים שבאים מעמד סוציו אקונומי נמוך והם צריכים לעזור למשפחה שלהם להרוויח כסף

לא לכולם המסגרת של בית ספר מתאימה או קלה
אני בטוחה שיש להם סיבה מוצדקת וכל אחד והסיבות שלו

שואל השאלה:
לא שפטתי רק שאלתיי

יש כאלו שהסיבה בהחלט מוצדקת אצלם(בעיות נפשיות,עזרה בלגייס כסף למשפלה וכו') אבל יש כאלו שסתם אין להם כוח ואומרים"אם אני יכול לפרוש וליהנות מהחיים שלי אז למה לא?" ואז הם פורשים

אל תחשבי שאת מבינה אנשים כאלה.

יש ילדים שצריכים ללכת לעבוד במקום ללכת לבית ספר כדי להביא כסף למשפחה (אם למשפחה יש בעיות כלכליות וכו)
יש ילדים ש''הסתבכו'', יש להם דברים *הרבה* יותר חשובים לעשות, לפעמים מקרים של חיים ומוות.
ויש גם מלא ילדים שלא מתאימים למסגרת של בית ספר, אם ילדים כאלה יישארו זה יפגע בהם.
יש אנשים עם רקע מאוד קשה מגיל צעיר, אל תחשבי שאת מבינה את זה.

היי אני בת 17 ו9 חודש וכבר מכיתה ט אני בחוץ
הלוואי והייתי יכולה לחזור שיש לי שנה אחרונה לעשות הפסדתי את כל החוויות שילד צריך לחוות ומחוץ לבית ספר אני עובדת ומבלי לבלות אין לי לא חברות ולא ידידים בגלל שנפגעתי באותה תקופה הבית ספר המציא עלי דברים שהוריד לי את הכוח רצון ואת האמון שלי בעצמי והייתי ילדה חכמה אני מאמינה שאני עדין יכולה אבל פשוט מרוב שפגעו בי ממש חזק גרמו לי להתייאש בכל פעם מראש

ניסיתי להכנס לבתי ספר שנה אחרי או ממש כמה חודשים אחרי לא זכור לי ממש אבל בבית ספר הראשון הבנות היו שם כל כך רעות שלא קיבלו אותי ועשו עלי חרם כזה בווצאפ והעיפו אותי מהקבוצה וחשוב לי לציין שבבית ספר שהייתי במסגרת הזו מגן עד כיתה ט הייתי המקובלת שכולן אהבו אז אין שום סיבה שהן צריכות לעשות עלי חרם זה לא שאני שקטה או לא חברותית
אז יצאתי משם פשוט לא באתי
בית ספר אחכ המנהלת לא האמינה בי והורידה אותי תמיד וחיפשה תמיד להעיר לי כי באתי מבית ספר שהיא לא אהבה את הבנות משם וגם משם יצאתי

היום אני בוכה כל לילה וכל מחשבה על זה גורמת לי להיות בצער או לבכות כי הפסדתי את השנים הכי יפות שילד אמור לחוות עם חברים לכיתתו
הלוואי והיו מקבלים אותי לבית ספר שאני רוצה אין לי את האומץ כי זאת שנה אחרונה מפחדת שיצחקו או יגידו שאין לי טעם להכנס או יגידו שאני לא יכולה להתקבל כי החסרתי הרבה כי אמרו לי את זה מלא אנשים
והרבה יותר חשוב לי החבר'ה לצבור חוויות שלא חוויתי מלא זמן
זה הבית ספר היחיד שאני ממש נלחמת להכנס אליו ממש רוצה יותר נכון עדין לא ניסיתי אנסה :)