אנשים *שיודעים* שהם היו או שהם עכשיו בדיכאון

מאמי אף אחד לא מרגיש אם הוא בדיכאון כי צריך לאבחן את זה

^ בטח שכן מרגישים ומההרגשה הזו הולכים לאבחן.
בכל מקרה, אני מאובחן ואני מתנהג רגיל ולא נותן לזה להשפיע עליי.

כן אפשר להרגיד את זה אבל לעולם לא תדע שזה נכון עד שתאבחן את זה אני לדוגמא חוויתי תקופות ארוכות מאוד עם תסמיני חרדות או דיכאון אבל לא איבחנתי את זה מעולם לכן אני לא אומרת שיש לי חרדות ודיכאון

שואל השאלה:
איפה אני יכולה לאבחן אם יש לי או אין לי דיכאון?

אצל כל אחד זה שונה. אצלי זה התחיל מחוסר תיאבון ומזה שלא היה לי כוח לכלום ושום דבר לא היה כיף בשבילי וזה הגיע גם למצב שלא תפקדתי בכלל. אפשר בדרך כלל לאבחן אצל פסיכולוג או פסיכיאטר

קיי אז ככה אני בדיכאון מגיל שש ונתתי לזה להשטלת עלי לא דבר מומלץ זה לא נעים כשאתה מבין שמה שעשית מטומטם גם כשזה אחרי שנים. לא רציתי לדעת איך אני מרגיש בדיכאון כי טוב הייתי בן שש ולא ממש חשבתי על הדברים האלה סך הכל רציתי ליחיות ולחייך ולא ליהיות עייף כל היום רוצה למות וליפגוע בעצמי. ההתנהגות ממש שונה אצל כל אחד בדיכאון כי יש המון רמות לדיכאון אבל אלה שלי.
אני עייף כל היום צריך בבוקר ליגרור אותי מהמיטה כדי שאלך לבית הספר כי האמת שאין כוח ללימודים או למשהו אתה כל הזמן רוצה למות, או לא רעב אין כוח לקום להתקלח ולא איכפת לך מהאיגינה שלך בדרך כלל אני שם מסכה כדי שכולם יראו שהכל טוב אצלי חוזר הביתה למיטה וחותך ורידים כל יום עד שמישהו בא והחליט לעזור לי לצאת מזה אני עדיין בתהליך אבל זה שווה כל רגע

אממ בכיתה להיות לבד, להיות שקטה, חוסר תיאבון, עייפות, פשוט להרגיש שאף אחד לא מבין מה עובר עלייך ורק את יכולה להציל את עצמך אבל אני רק מזיקה לעצמי. זה יכול להימשך שעות אבל פשוט לדעת בראש שאין לך על מי לסמוך ואתה לבד ככה זה אצלי שום דבר לא יהיה כמו שהיה פעם.

שואל השאלה:
תודה רבה לכל מי ששיתף וענה, עזרתם