בזמן האחרון אני לא מרגישה כלום. כאילו אני לא מרגישה עצב שמחה כעס וכל אלה אני לא יודעת מה אני מרגישה.

שואל השאלה:
בשביל מערכת יחסים צריך שמישהו ירצה אותי

היי אנונימית,
קראתי את הפוסט שלך ואני שומע את תחושת הטלטלה שעולה ממך.. אולי גם את תחושת ההאשמה העצמית, שהרגשות שאת רוצה לחוות פשוט לא מגיעות.. אני מניח שעולה ממך גם חשש ולחץ מהמחשבות השליליות שאולי עולות בזמנים כואבים..
אני רואה שרשמת גם על המחשבה לפגוע בעצמך.. אני יכול לתאר לעצמי כמה להישאר עם מחשבות ותחושות כאלו לבדך עלול להכביד, אבל חשוב לי שתדעי שמדובר באקט מאוד מסוכן.. לכן, יכול להיות ששיתוף חבר קרוב או בן משפחה יכול לעזור ולהקל רק מעצם השיתוף..
בנוסף, אם תרצי, אני מתנדב בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת, וחשבתי להזמין אותך לצ'אט אנונימי בו תוכלי לשוחח עם אחד מהמתנדבים שלו בסביבה בטוחה וללא שיפוטיות כלל.. תוכלי לפרוק את שעל ליבך, ונוכל לשמש כאוזן קשבת עם כל מה שתבחר להביא..
נחכה לך,
מתנדב סה"ר

מבינה ומזדה לגמרי
כבר ארבעה חודשים בארך
(אני לא עוקבת אחרי הזמן)
אין לי לחלוטין שמץ של מושג
מה אני חושבת
מה אני מרגישה
וכזה
ולאט לאט נהרס לי הזיכרון ובתחלס אין לי חיים
כי אין לי עבר
אין הווה
ויש פחד מהעתיד
אז אם זה רק התחיל לך
באמת שממש ממש כדאי לך ללכת לפסיכולוג/פסיכיאטר
לפני שידרדר ותתחרטי

זה ישמע מוזר, אני ממש חושב שכדאי לך להיכנס למערכת יחסים, היא תלמד אותך לאהוב אדם אחר ואת עצמך, ובלי שום קשר בתוך תגרום לך להרגיש יותר.