פריקה טריגר: פגיעה עצמית, הפרעות אכילה

זה לא עניין של את מאכזבת את כולם זה לא משנה גם אם זה נכון מה שמשנה זה אם את מאכזבת את עצמך כל עוד לא איכזבת את עצמך תתגאי בעצמך ואם כן איכזבת תעבדי על לשנות את זה אני פה אם את צריכה משהו אני יודע כמה זה קשה את מוזמנת לכתוב לי אני אשמח לדבר

היי אהובה גם אני חשבתי פעם שלהרעיב את עצמי זה הפתרון אבל תנסי לאכול כל 3-4 שעות מאכלים בריאים ומזינים תחקרי קצת על הנושא להרעיב את עצמך רק גורם להתקפי זלילה שמשאירים אותך במקום
הכל יהייה בסדר את בתקופה קצת קשה תנסי אולי לפנות לאיש מקצוע שיעזור לך ותמצאי דברים לעשות שעושים לך טוב

היי אנונימית, ראיתי את הפוסט שלך ונשמע שאת מתמודדת עם מצב מורכב ומתסכל. קודם כל, יש לך את ההתמודדות שלך בינך לבין עצמך- את מנסה לאכול כמה שפחות, חווה התקפי זלילה ואז פוגעת עם עצמך- דבר שאת מבינה שהוא בעייתי אבל גם מתקשה לעצור עצמך מלעשות זאת. ומעבר לזה, יש גם את ההתמודדות שלך מול הסביבה- ההרגשה שאת מאכזבת את כולם, מקשה עליהם והורסת להם את החיים. בת כמה את? כמה זמן זה כבר נמשך?...
שיתפת באומץ את החברות שלך במה שאת עוברת. שיתוף הוא דבר שבדרך כלל מובילה להקלה, אבל הפעם אני מבינה שזה דווקא הקשה עלייך יותר ועורר בך תחושות של שנאה עצמית. את מתארת כאן קושי כפול- גם הקושי שבלשתף, אבל גם הקושי שקיים בניסיון להסתיר ולהראות שהכל בסדר. ולמרות זאת, חשוב שתמצאי מקום לפרוק ולא תישארי עם זה לבד.
קוראים לי נופר ואני מתנדבת בתכנית של עמותת עלם שמלווה בני נוער וצעירים ברשת. אני מזמינה אותך לכתוב לי ולספר לי יותר עלייך ועל מה שאת עוברת, אשמח להוות אוזן קשבת. את יכולה לעשות את זה גם באנונימיות, אולי תרגישי יותר בנוח לעשות את זה בפלטפורמה הזאת. אפשר לכתוב לי (גם באנונימיות) פה בהודעות אישיות, במייל שלנו [email protected], באינסטגרם nayedet.digital, או בטיק טוק בפרופיל שלנו nayedet.digital.

מחכה לך,
נופר מעלם דיגיטל

היי אני מבינה את המצב שלך. זה מתסכל שאתה סוףסוך מוכן לשתף אנשים לך והם מגיבים בצורה לא צפויה, ושאתה מרגיש שאתה מאכזב את כולם , גם אני חשבתי שפגיעה עצמית זה הפתרון ואני עדיין מתקשה אבל זה לגמרי לא יש דרכים אחרים לפתור קשים . אם את צריכה עזרה את תמיד יכולה לדבר איתי כרגע אין לי מספיק פרחים בשביל לכתוב לך חזרה אבל ברגע שאהיה לי אתכתוב לך!

היי יקרה, אני שומעת את התסכול שלך.. נראה שאת קרועה בין עצמך לבין הסביבה.. אולי זה מעיד על מורכבות הדבר.. מצד אחד את מתמודדת עם הרצון שלך לזלול ומתענה על כל התקף אכילה כזה.. נראה שהעינוי כל כך כואב שכדי להביא מעט נחת לנפש הפצועה את שורטת את עצמך.. רק יכולה לתאר לעצמי כמה לא פשוט היה לך לכתוב כאן.. ומצד שני את מנסה להילחם ומשתפת את הסביבה אך לבסוף מתחרטת על כך.. נדמה שאת מרגישה כאילו הצרות שלך מעיקות על האנשים שקרובים אליך.. ובגלל זה את משקרת ומנסה להסוות את הקשיים שלך.. יקרה, נשמע שאת מרגישה כאילו את בצומת דרכים ואינך יודעת מה לעשות.. את רוצה לעזור לעצמך ולסביבתך בו זמנית, אך את גם מרגישה ששני הדברים סותרים אחד את השני..
יחד עם זאת כתבת שאת מנסה לצמצם ארוחות, אך ההורים תמיד בבית.. כאילו את בסיר לחץ שעתיד כל רגע להתפוצץ.. כמה תחושה קשה זו יכולה להיות..
יקרה, אל תישארי עם התחושות לבד.. אני מתנדבת בעמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך להיכנס לצ'אט האנונימי שלנו ולהמשיך לשתף.. בקצב שלך.. אנו נהיה שם לתת אוזן קשבת וכתף תומכת.
בנוסף, משאירה לך לינק לפודקאסטים ולמאמרים שיכולים להיות קשורים לנושאים שלך.
מחכים לך,
שלך,
מתנדבת סה"ר
https://sahar.org.il/eating-disorders/ -הפרעות אכילה-פודקאסט

https://sahar.org.il/%d7%a2%d7%96%d7%a8%d7%94-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%aa/ -פציעה עצמית-מאמר.

https://sahar.org.il/%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%a4%d7%a6%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%aa/ -פציעה עצמית מאמר