הגיוני שאני מסתכלת במראה ולא מזהה את עצמי?

כנל לרוב מזועזעת

אמלהה נשבעת חשבתי שרק אני ככה

וואי אלוהים ישמור אני כלכך מזדהה.
באמת שזה מרגיש כאילו אני כתבתי את זה אמלה

מדהים, קורה לי גם לרגעים. אני מסתכל במראה ולא קולט מי זה הבנאדם שם. מה הוא עושה בגוף שלי...

קורה לי

שואל השאלה:
אני לא אמרתי את זה בקטע של מזועזעת.
אני דווקא מאוד מטופחת, ותמיד נראית טוב.
אני גם די אוהבת את המראה שלי, אמרתי את זה בקטע אחר.. כאילו בקטע שהחיצוניות והפנימיות שלי לא מסתדרים.
לא יודעת זה עמוק מידי

וואי אני תמיד ככה חשבתי שאני היחידה

כן וואי מי אני ומה אני ומהי משמעות החיים לא ככה?

גם יש לי קטע כזה שזה עוד יותר עושה לי תסביכים עם עצמי שאני אומרת לעצמי בראש שאם אני רוצה עכשיו להרים את היד אני אשכרה יכולה לעשות את זה

כן כנל רק שהדמות במראה שלי ממש מכוערת בקטע מוגזם טיפה מוזר

גם לי זה קורה ולא רק עם עצמי.
אני יכולה להסתכל על אנשים שאני מכירה ואוהבת ולהרגיש כאילו הם לא קשורים אליי

לא