אני בבית ספר ואני עומדת לבכות רק בגלל ששכחתי את האוזניות בבית

זה נשמע כמו ספאם גרוע או שאני סתם דרמטית רצח (ואני ממיחה שזה המצב) אבל ממש קשה לי עכשיו.
אין לי חברים בביהס, לא בקטע של להתמסכן ואני יודעת שזה אוחי די מוציא אותי וואנבי או ווירדו אבל אני טיפוס קלאסי של הילדה השקטה.
הילדים בכיתה שלי לא יודעים את השם שלי (אני כיתה ח, אנחנו מכיתה ז ביחד)
תמיד הייתי שמה אוזניות ונהנת מההפסקה, למען האמת זה גרם לי אפילו לא לרצות חברים, כי זה עשה לי טוב.
עכשיו שכחתי את האוזניות ועם כמה שזה נשמע דפוק ודרמטי אני עומדת פאקינג לבכות
רע לי ממש בלי זה
מה חעשות