88 תשובות
^ איך נותנים לך לקום מאוחר? לי אסור לקום אחרי 9 כי זה יהרוס לי את השעות
יש לך פסיכולוג? פסיכיאטר? תזונאית?
יש לך פסיכולוג? פסיכיאטר? תזונאית?
לי יש 7 ארוחות ביום
שואלת השאלה אם את רעבה קחי לך יוגורט ותפוח
שואל השאלה:
לא, אימא שלי לא יודעת על ההפרעות
לא, אימא שלי לא יודעת על ההפרעות
אנונימית
לי יש 6 ארוחות סיוט!!!!!
אה היא לא יודעת? אז תאכלי.
^^ כןכןכן וואי נשבעת אני מרגישה נורא אחרי כל ארוחה זה מרגיש כאילו דוחפים לי אוכל לפה
ברור שכן, הכי חשוב זה להקשיב לתחושות רעב שלך ולמה שהגוף שלך צריך, תסמכי עליו וחוץ מזה הייתי ממליצה לך לשתף את אמא שלך במה שאת חווה, לי זה עזר ברמות.
שואלת השאלה אני ממליצה לך לספר להורים
זה יעזור לך
זה יעזור לך
שואל השאלה:
אני בתהליך החלמה משל עצמי חחח
הלוואי שהייתי אצל פסיכולוג וזה היה מסודר והכל
אני בתהליך החלמה משל עצמי חחח
הלוואי שהייתי אצל פסיכולוג וזה היה מסודר והכל
אנונימית
אימלה כנל זה כאילו כל היום אני אוכלת זה מטורף. אני לא יכולה להתעורר אחרי 8 בבוקר וגם כל פעם שאני ישנה צהריים מעירים אותי בשביל אוכל
אם את רוצה להתייעץ איתי את תמיד יכולה לכתוב לי בפרטי
ואיך אז את מנסה להחלים? אני לא הייתי מסוגלת בלי פסיכולוגית או תזונאית
ואיך אז את מנסה להחלים? אני לא הייתי מסוגלת בלי פסיכולוגית או תזונאית
שואל השאלה:
איך אני אמורה לספר
איך אני אמורה לספר
אנונימית
^^כןכןכן כאילו ממש לא נמאס להם
אוכלים לפני שישנים וישר אחרי שקמים
אין מנוחה
אוכלים לפני שישנים וישר אחרי שקמים
אין מנוחה
שואל השאלה:
אימא שלי חושבת שזה בסדר שאני רזה ככה כי גם היא הייתה רזה כשהיא הייתה בגיל שלי
אימא שלי חושבת שזה בסדר שאני רזה ככה כי גם היא הייתה רזה כשהיא הייתה בגיל שלי
אנונימית
תספרי להם
תגידי שיש לך הפרעות אכילה ושאת כבר לא יודעת מה לעשות
תספרי להם את מה שאת מרגישה
תגידי שיש לך הפרעות אכילה ושאת כבר לא יודעת מה לעשות
תספרי להם את מה שאת מרגישה
שואל השאלה:
אני שוקלת 40 157
אני שוקלת 40 157
אנונימית
שואל השאלה:
אבל מה שכן אימא שלי לפעמים מנסה לדחוף לי אוכל
אבל מה שכן אימא שלי לפעמים מנסה לדחוף לי אוכל
אנונימית
תגידי להם זה חשוב
שואל השאלה:
אני אנסה להגיד להם מתישהו
אני אנסה להגיד להם מתישהו
אנונימית
תשמעי שואלת השאלה, ההפרעות אכילה שלי התחילו לפני שלוש שנים והיו לי התקפי אכילה וצומות וספורט אובססיבי אבל המשקל שלי נשאר יחסית יציב אז אף אחד לא גילה והחלטתי שאני "מחלימה" בעצמי ואת יודעת מה גיליתי? שהצלחתי להיות נורמלית למשך חודש (אחרי תהליך של חצי שנה שעברתי עם עצמי) ואז זה חזר שוב ובגדול הפעם באנורקסיה ואושפזתי ועכשיו אני בטיפול. קיצר כמעט בילתי אפשרי לצאת מזה לבד, וגם אם את חושבת שכן כנראה שזה יחזור בצורה כזאת או אחרת. ברור שמה שקרה לי לא אומר שיקרה לך אבל אני יודעת שמעטים האנשים שבאמת יכולים לצאת מזה לבד.
ההורים שלי גילו את זה בעצמם באיזשהו שלב אבל אם הייתי מספרת להם קודם זה היה חוסך ממני כל כך הרבה סבל, ממליצה לך מאוד לשתף
נכון מאוד
אנורקסיה זו מחלה נוראית ואני באמת שלא מאמינה שאת תצליחי לעבור את זה לבד
אני בקושי מצליחה לעבור את זה עם עזרה מאנשים
זה מאוד קשה אבל אני בטוחה שזה שווה את זה
אנורקסיה זו מחלה נוראית ואני באמת שלא מאמינה שאת תצליחי לעבור את זה לבד
אני בקושי מצליחה לעבור את זה עם עזרה מאנשים
זה מאוד קשה אבל אני בטוחה שזה שווה את זה
שואל השאלה:
לא מרשים לכן לעשןת ספורט?
לא מרשים לכן לעשןת ספורט?
אנונימית
שואל השאלה:
אני מפחדת שהצורת גוף שלי תשתנה בלי הספורט
אני מפחדת שהצורת גוף שלי תשתנה בלי הספורט
אנונימית
זה שווה את זה, זה הכי שווה את זה בעולם
אסור לי לעשות ספורט אבל אני מקווה שזה ישתנה בקרוב
גם לי אסור לעשות ספורט אבל בקרוב כבר אני אוכל (לא אירובי)
ותאמיני לי הייתי עושה הכל בשביל לא לבכות אם אני אוכלת עוגיית אוראו או פסטה או שניצל
מקווה שזה יסתדר בקרוב
מקווה שזה יסתדר בקרוב
^^כן כנל
היא אמרה שאם אני אעלה אז אולי היא תסכים
היא אמרה שאם אני אעלה אז אולי היא תסכים
תקשיבי זה מלחיץ אבל כמו שיש לי דודא לשווארמה אמרה, זה שווה את זה. כל כך הרבה חוויות ואנשים נכנסו לחיים שלי בתהליך ההחלמה ואני מאושרת שזה ככה. אני באמת לא מבינה איך חייתי פעם.
שואל השאלה:
האמת שאני כבר קיבלתי תכאפה שלי, אני כבר לא ככ מפחדת לאכול, כבר לא סופרת קלוריות ככ, העפתי את המשקל הזה מהחיים שלי, נשקלת פעם בחודש אם לא פחות. אבל העניין של לעלות במשקל, אני לא מצליחה לעלות וזה מטריף אותי. דיברתי עם מישהו שמבין בזה, הוא קצת עוזר לי (אבל ממש לא מספיק). אני רוצה לספר לאימא שלי רק כדי שתיקח אותי לפסיכולוג ותזונאית ושאני אצא מהמצב המזדיין הזה כבר. התחילו לי גם לא מזמן חרדות והתקפי חרדה, ונמאס לי.
האמת שאני כבר קיבלתי תכאפה שלי, אני כבר לא ככ מפחדת לאכול, כבר לא סופרת קלוריות ככ, העפתי את המשקל הזה מהחיים שלי, נשקלת פעם בחודש אם לא פחות. אבל העניין של לעלות במשקל, אני לא מצליחה לעלות וזה מטריף אותי. דיברתי עם מישהו שמבין בזה, הוא קצת עוזר לי (אבל ממש לא מספיק). אני רוצה לספר לאימא שלי רק כדי שתיקח אותי לפסיכולוג ותזונאית ושאני אצא מהמצב המזדיין הזה כבר. התחילו לי גם לא מזמן חרדות והתקפי חרדה, ונמאס לי.
אנונימית
שתינו נגיע לזה בסוף אמן מחזיקה לך אצבעות
שואל השאלה:
לא אבל אני צריכה לאכול 3 ארוחות מסודרות ביום והיום אכלתי רק שיבולת שועל בבוקר וחתיכת עוגה קטנה כזו (קמתי באחד וחצי
לא אבל אני צריכה לאכול 3 ארוחות מסודרות ביום והיום אכלתי רק שיבולת שועל בבוקר וחתיכת עוגה קטנה כזו (קמתי באחד וחצי
אנונימית
את אוכלת לפי תפריט?
וואי נשבעת גם אצלנו יש ארוחת חג וזה דופק אותי לגמרי כי אני צריכה לאכול בשעה שהם אוכלים וזה דופק לי את השעות
אין לך בעיה עם לעלות במשקל?
תעלי בצורה בריאה ובאמת כמו שאנונימית אמרה אי אפשר לעשות את זה לבד
את חייבת לספר להורים שלך
תעלי בצורה בריאה ובאמת כמו שאנונימית אמרה אי אפשר לעשות את זה לבד
את חייבת לספר להורים שלך
שואל השאלה:
תקופת "השיא" (נקרא לזה ככה) עברה די מזמן, כשהגעתי לזה ששקלתי 37 לקחתי את עצמי בידיים, קיבלתי תכאפה שלי ישר לפנים. לפני הצום בכיפור עליתי ל41 (והכל לגמרי לבד, אפילו חברות שלי לא יודעות, אז אני מה זה גאה בעצמי) ואחרי הצום ירדתי שוב ל40 שזה מבאס ממש.
תקופת "השיא" (נקרא לזה ככה) עברה די מזמן, כשהגעתי לזה ששקלתי 37 לקחתי את עצמי בידיים, קיבלתי תכאפה שלי ישר לפנים. לפני הצום בכיפור עליתי ל41 (והכל לגמרי לבד, אפילו חברות שלי לא יודעות, אז אני מה זה גאה בעצמי) ואחרי הצום ירדתי שוב ל40 שזה מבאס ממש.
אנונימית
שואל השאלה:
כן, אני רוצה לספר להורים. אני גם דיברתי עם אימא שלי על תזונאית (לא סיפרתי לה על ההפרעות אכילה) אבל היא אמרה שאני לא צריכה (זה היה כששקלתי 41) כי גם היא שקלה ככה בגיל שלי.
כן, אני רוצה לספר להורים. אני גם דיברתי עם אימא שלי על תזונאית (לא סיפרתי לה על ההפרעות אכילה) אבל היא אמרה שאני לא צריכה (זה היה כששקלתי 41) כי גם היא שקלה ככה בגיל שלי.
אנונימית
תספרי לה. זה קשה לפתוח את הלב במשהו כל כך אישי ששמרת לעצמך כל כך הרבה זמן אבל את חייבת אם את רוצה להרגיש טוב. הלוואי שמישהו היה אומר לי את זה פעם.
היא אמרה שאת לא צריכה כי היא כנראה חושבת שזה בשביל לעלות או לרדת במשקל והיא גם לא יודעת שיש לך הפרעות אכילה
את כן צריכה תזונאית גם אם היית במשקל תקין לגמרי
את כן צריכה תזונאית גם אם היית במשקל תקין לגמרי
אימלה ה37 הזה עשה לי טריגר קצת, זה תמיד היה החלום שלי
בדיוק, תזונאית זה לא רק למשקל, זה גם להרגלים ותפיסות ולאיזון.
^^ כן גם לי קשה להסתכל על גובה ומשקל ועל מידע של אחרים זה עושה לי טריגר המון פעמים
שואל השאלה:
חלום שלך? את יודעת איזה מגעיל זה? זה נוראי. אני מסתכלת על תמונות של עצמי באותה תקופה ואני מקבלת התקפי חרדה. 37, פאקינג 37. כמו אנורקסית.
ישלי שאלה אליכן, הצורת גוף שלכן השתנתה כשעליתן במשקל? פשוט ישלי שעון חול (ורק בגלל זה כל ההפרעות אכילה התחילו) וממש לא באלי שהצורה שלי תשתנה כי אז הכל יחזור:(
חלום שלך? את יודעת איזה מגעיל זה? זה נוראי. אני מסתכלת על תמונות של עצמי באותה תקופה ואני מקבלת התקפי חרדה. 37, פאקינג 37. כמו אנורקסית.
ישלי שאלה אליכן, הצורת גוף שלכן השתנתה כשעליתן במשקל? פשוט ישלי שעון חול (ורק בגלל זה כל ההפרעות אכילה התחילו) וממש לא באלי שהצורה שלי תשתנה כי אז הכל יחזור:(
אנונימית
^אנחנו אנורקסיות מאובחנות
ברור שזה חלום שלנו להגיע למשקל ממש ממש נמוך
יכול להיות שאני מדברת בשם עצמי אבל אני מנסה לשנות את זה עכשיו
ואני לא יכולה להגיד לך אם הגוף ישתנה כי אין לי מראות בבית כי אסור לי ובכללי יש לי כרגע בעיה עם המשקל (לא מצליחה ככ לעלות(
ואני בהחלמה רק חודש
ברור שזה חלום שלנו להגיע למשקל ממש ממש נמוך
יכול להיות שאני מדברת בשם עצמי אבל אני מנסה לשנות את זה עכשיו
ואני לא יכולה להגיד לך אם הגוף ישתנה כי אין לי מראות בבית כי אסור לי ובכללי יש לי כרגע בעיה עם המשקל (לא מצליחה ככ לעלות(
ואני בהחלמה רק חודש
שואל השאלה:
מה? למה שיורידו לך את המראות בבית? איזו הגזמה..
וכן אני יודעת גם החלום שלי היה להגיע למשקל כזה, אבל שוב, כמו שאמרתי, לקחתי את עצמי בידיים.
ישלי דודא לשווארמה, את פעם אמרת בחברים לעט (לא בטןחה שזו את) שאת משמינה רק ביריכיים ובתחת, זה אומר שישלך שעון חול לא? תקני אותי אם אני טועה וזו לא הייתה את
מה? למה שיורידו לך את המראות בבית? איזו הגזמה..
וכן אני יודעת גם החלום שלי היה להגיע למשקל כזה, אבל שוב, כמו שאמרתי, לקחתי את עצמי בידיים.
ישלי דודא לשווארמה, את פעם אמרת בחברים לעט (לא בטןחה שזו את) שאת משמינה רק ביריכיים ובתחת, זה אומר שישלך שעון חול לא? תקני אותי אם אני טועה וזו לא הייתה את
אנונימית
תקשיבי עליתי כמה קילואים נכבדים (לא אגיד את המספר) והגוף שלי כן השתנה קצת, אבל הרבה פחות מאיך שחשבתי שהוא ייראה. הייתי בטוחה שאני לא אוכל להסתובב ברחוב מרוב שאני אהיה שמנה ושאני לא אלך לבית ספר ואני אצטרך להחליף את כל הבגדים בארון ובלה בלה בלה אבל מסתבר שלא. פתאום כל הבגדים שלי מתאימים עליי ואני הולכת עם טייצים וגינסים צמודים (פעם לא הייתי מעזה).
זו לא הגזמה בכלל
אני הייתי עומדת מול מראות במשך שעות כי יש לי גם דיסמורפיה בנוסף לאנורקסיה
זה טוב שלקחו את המראות, עכשיו יש לי מראות בבית שהם רק לפנים.
וכן יש מצב שכתבתי את זה בחברים לעט
אני הייתי עומדת מול מראות במשך שעות כי יש לי גם דיסמורפיה בנוסף לאנורקסיה
זה טוב שלקחו את המראות, עכשיו יש לי מראות בבית שהם רק לפנים.
וכן יש מצב שכתבתי את זה בחברים לעט
שואל השאלה:
חלום ללכת עם סקיני וטייצים:(
אבל הצורת גוף השתנתה? המותן גדלה? לא באלי שהמותן שלי תגדל
חלום ללכת עם סקיני וטייצים:(
אבל הצורת גוף השתנתה? המותן גדלה? לא באלי שהמותן שלי תגדל
אנונימית
מבינה למה הורידה לך את המראות. אני כל הזמן מצלמת את עצמי בכל זווית אפשרית ועושה קולאזים של איך הייתי נראית אז ואיך היום.
^^אני עדיין לא מסוגלת ללכת עם טייצים וגינסים צמודים זה קשה לי
אני מאמינה שזה אינדיבידואלי, לכל אחד יש גוף אחר ולכל אחת נאגר שומן במקום אחר.
שואל השאלה:
^^כן האמת שזה רעיון טוב לקחת את המראות, אני בוכה שעות מול המראה.. אבל זה עדיין מוגזם לדעתי.
בכל מקרה, הצורת גוף לא משתנה?
^^כן האמת שזה רעיון טוב לקחת את המראות, אני בוכה שעות מול המראה.. אבל זה עדיין מוגזם לדעתי.
בכל מקרה, הצורת גוף לא משתנה?
אנונימית
^^ כן כנל
כל הזמן מכל מקום להסתכל על מראות
והיו מראות שהיו סוגשל משמינות אותי וכאלה שמרזות אותי
זה משהו במוח אבל היה לי קשה והורידו לי
פעם היו לי 3 מראות בחדר לגוף ועכשיו יש תמונות במקום
כל הזמן מכל מקום להסתכל על מראות
והיו מראות שהיו סוגשל משמינות אותי וכאלה שמרזות אותי
זה משהו במוח אבל היה לי קשה והורידו לי
פעם היו לי 3 מראות בחדר לגוף ועכשיו יש תמונות במקום
שואל השאלה:
אוף אני מקנאה בכן שאת בטיפול אני גם רוצה
אוף אני מקנאה בכן שאת בטיפול אני גם רוצה
אנונימית
הצורת גוף שלך לא תשתנה, יהיה פשוט יותר שומן בגוף
אבל המבנה לא משתנה
אבל המבנה לא משתנה
יש לי דודא, אני מאמינה שגם זה יגיע באיזשהו שלב, אני כרגע יחסית בסדר עם הגוף שלי, ברור שהייתי רוצה להיות רזה יותר אבל לא בכל מחיר. אין חיים מלאים על בטן ריקה, זה מה שלמדתי על בשרי
שואל השאלה:
לי יש מראה אחת של פנים ומראה אחת של גוף אבל אני תמיד מכוונת את המראה של הפנים לגוף כי היא עושה לי גוף יפה יותר מאשר המראה של הגוף שמשמינה כזה
לי יש מראה אחת של פנים ומראה אחת של גוף אבל אני תמיד מכוונת את המראה של הפנים לגוף כי היא עושה לי גוף יפה יותר מאשר המראה של הגוף שמשמינה כזה
אנונימית
טיפול זה לא וואו
אני הייתי עושה הכל כדי שאני אוכל שוב להכין חביתה מבלי מליון עיניים שמשגיחות עליי (כבר אסור לי גם להכין חביתות בגלל הכמות שמן)
היום ההורים שלי שאלו אותי למה אני שותה קפה והאם יש לי מניע נסתר
שתביני זה נוראי שלא סומכים עליי אבל כן מסתדרים וטיפול כן עוזר אני לא אשקר
אני הייתי עושה הכל כדי שאני אוכל שוב להכין חביתה מבלי מליון עיניים שמשגיחות עליי (כבר אסור לי גם להכין חביתות בגלל הכמות שמן)
היום ההורים שלי שאלו אותי למה אני שותה קפה והאם יש לי מניע נסתר
שתביני זה נוראי שלא סומכים עליי אבל כן מסתדרים וטיפול כן עוזר אני לא אשקר
שואל השאלה:
^^אבל לפני ההפרעות אכילה הצורת גוף שלי הייתה מרובעת, כי היה לי הרבה יותר שומן..
עכשיו היא שעון חול
^^אבל לפני ההפרעות אכילה הצורת גוף שלי הייתה מרובעת, כי היה לי הרבה יותר שומן..
עכשיו היא שעון חול
אנונימית
פעם אבא שלי חשב ששמתי מים בקוטג', הזוי
ממש מבינה אותך יש לי דודא
שואלת השאלה אני לא יכולה להבטיח לך שלא תחזרי למצב הקודם, יכול להיות שאת לא תחזרי בגלל האימונים שעשית, אבל גם אם כן ילמדו אותך איך לקבל את עצמך
^^^ ברצינות?
אני ככ מזדהה איתך
אני ככ מזדהה איתך
שואל השאלה:
הכי הורג אותי זה ההערות שזורקים לי על הגוף בין אם זה "איזה מקל" "מה לא מאכילים אותך בבית?" ובין אם זה "הלוואי עליי גוף כמו שלך"
הכי הורג אותי זה ההערות שזורקים לי על הגוף בין אם זה "איזה מקל" "מה לא מאכילים אותך בבית?" ובין אם זה "הלוואי עליי גוף כמו שלך"
אנונימית
את לא יודעת איך תראי אחרי שתעלי, זה מה שכל כך מפחיד.
כן גם אצלי
זה מחמיא לי כשאומרים לי וואי את ממש רזה או רזית מלא ודברים כאלה אבל זה נוראי באמת
כשלדוגמא דוד שלי אומר לי רזית זה לא משמח אותי זה מעציב אותי שבכלל שמים לב לגוף שלי
זה מחמיא לי כשאומרים לי וואי את ממש רזה או רזית מלא ודברים כאלה אבל זה נוראי באמת
כשלדוגמא דוד שלי אומר לי רזית זה לא משמח אותי זה מעציב אותי שבכלל שמים לב לגוף שלי
שואל השאלה:
אוף באלי ללכת לטיפול אבל אני אחת כזו שלא מסוגלת להיפתח לאנשים, לא משנה אם זו אימא שלי או אם זו החברה הכי טובה שלי. אני פשוט לא מסוגלת, לא מסוגלת לדעת שאנשים יודעים שקשה לי, לא מסוגלת לבכות ליד אנשים. לא יכולה. אז נורא קשה לי עם העובדה שאני צריכה לספר את זה לאימא שלי ופאק אני מרגישה שאני עומדת לקבל התקף
אוף באלי ללכת לטיפול אבל אני אחת כזו שלא מסוגלת להיפתח לאנשים, לא משנה אם זו אימא שלי או אם זו החברה הכי טובה שלי. אני פשוט לא מסוגלת, לא מסוגלת לדעת שאנשים יודעים שקשה לי, לא מסוגלת לבכות ליד אנשים. לא יכולה. אז נורא קשה לי עם העובדה שאני צריכה לספר את זה לאימא שלי ופאק אני מרגישה שאני עומדת לקבל התקף
אנונימית
שואל השאלה:
אותי זה מכעיס ההערות האלה האמת, זה גם עושה לי קצת טריגר. לפני כמה חודשים איזשהי מורה שאלה אותי "מה לא אכלת כלום בקורונה?" וזה רצח אותי עוד שנייה קיבלתי התקף חרדה בכיתה
אותי זה מכעיס ההערות האלה האמת, זה גם עושה לי קצת טריגר. לפני כמה חודשים איזשהי מורה שאלה אותי "מה לא אכלת כלום בקורונה?" וזה רצח אותי עוד שנייה קיבלתי התקף חרדה בכיתה
אנונימית
הכל יהיה בסדר
זה מרגיש כמו אבן שנפלה מהלב
ואל תספרי לחברה הכי טובה שלך
פסיכולוגית זה לא אותו דבר, אני אצל פסיכולוגים בערך מגיל 10, זה לא באמת כמו שאומרים
זה מרגיש כמו אבן שנפלה מהלב
ואל תספרי לחברה הכי טובה שלך
פסיכולוגית זה לא אותו דבר, אני אצל פסיכולוגים בערך מגיל 10, זה לא באמת כמו שאומרים
וואו יש לי דודא זה בול מה שאני מרגישה, בול. אני שונאת ששמים לב לגוף שלי, זה עושה לי הרגשה של חדירה לפרטיות שמבקרים אותי וסוקרים אותי וישימו לב לכל 100 גרם שאני עולה וזאת אחת הסיבות העיקריות ללמה כל כך פחדתי לעלות במשקל. כי אם אני אעלה מה זה אומר עליי? שאני חלשה, שאני חסרת שליטה, שאני מכוערת...
שואל השאלה:
אני לא רוצה לספר לה, ממש לא. שלא תעשה אותו דבר לעצמה, לא רוצה שתסבול כמוני.
אני לא רוצה לספר לה, ממש לא. שלא תעשה אותו דבר לעצמה, לא רוצה שתסבול כמוני.
אנונימית
^כן בדיוק
ההורים שלי התחילו לאמר לאנשים אל תעירו לה על הגוף וזה רק גורם להם להסתכל, וזה ככ קשה
ההורים שלי התחילו לאמר לאנשים אל תעירו לה על הגוף וזה רק גורם להם להסתכל, וזה ככ קשה
אני עברתי שתי פסיכולוגיות עד שהגעתי לפסיכולוגית הנוכחית שלי והיא מדהימה, זה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי ואני הרבה יותר פתוחה בפניה מאשר עם ההורים. אחרי כל פגישה אני יוצאת עם הקלה כל פעם מחדש
כן כנל.
הפסיכולוגית הראשונה שהייתה לי היא לא הייתה וואו, כי לא הרגשתי חיבור איתה והשניה מדהימה
הפסיכולוגית הראשונה שהייתה לי היא לא הייתה וואו, כי לא הרגשתי חיבור איתה והשניה מדהימה
שואל השאלה:
אני מקנאה בכן
אני מקנאה בכן
אנונימית
את ממש לא צריכה לקנא בנו, תדברי עם ההורים שלך, תסבירי להם את המצב שלך ואת איך שאת מרגישה וכנראה שגם לך יהיו הדברים האלה
יש לי דודא איך ההורים שלך גילו על זה?
לא סיפרתי להם, הם גילו על זה לבד
הלכנו למלון בתחילת אוגוסט והם ראו שאני לא לובשת בגד ים ולא יוצאת מהחדר שלי ובמסעדות אז לא אכלתי ורק ישבתי והסתכלתי על האוכל והם התחילו לשים לב
הלכנו למלון בתחילת אוגוסט והם ראו שאני לא לובשת בגד ים ולא יוצאת מהחדר שלי ובמסעדות אז לא אכלתי ורק ישבתי והסתכלתי על האוכל והם התחילו לשים לב
אצלי זה היה כשהלכתי לעשות ספורט עם טייץ (פעם ראשונה צמוד) ואז הם ראו איך אני נראית כי תמיד הייתי הולכת עם פוטרים ופיגמות גדולות. ללכת עם טייץ הייתה הטעות הכי נוראית בעולם, אין לך מושג כמה הצטערתי על זה.
שואל השאלה:
אימא שלי כבר שאלה אותי האמת לא פעם ולא פעמיים, אפילו סבתא שלי שאלה אותי וראיתי את המבט המודאג שלהן, אבל זה היה בתקופת "השיא" שממש הייתי שוקלת 37-8 כזה וכל מה שהיה לי אכפת זה לרדת במשקל, ואני מצטערת על זה שלא סיפרתי לאימא שלי. אני מתה לקבל טיפול, אני מתה לעבור את זה כבר, אני מתה לשקול נורמלי ולא לדאוג על כל פאקינג קלוריה שנכנסת לגוף שלי, אני מתה לא להיות אובססיבית למשקל שלי, לגוף שלי, לאוכל שאני אוכלת, אני מתה לדימוי גוף נורמלי, אני מתה לספר כבר לא למישהו ולא לעבור את כל החרא הזה לבד. אני מתה לנפש בריאה ולגוף בריא.
אימא שלי כבר שאלה אותי האמת לא פעם ולא פעמיים, אפילו סבתא שלי שאלה אותי וראיתי את המבט המודאג שלהן, אבל זה היה בתקופת "השיא" שממש הייתי שוקלת 37-8 כזה וכל מה שהיה לי אכפת זה לרדת במשקל, ואני מצטערת על זה שלא סיפרתי לאימא שלי. אני מתה לקבל טיפול, אני מתה לעבור את זה כבר, אני מתה לשקול נורמלי ולא לדאוג על כל פאקינג קלוריה שנכנסת לגוף שלי, אני מתה לא להיות אובססיבית למשקל שלי, לגוף שלי, לאוכל שאני אוכלת, אני מתה לדימוי גוף נורמלי, אני מתה לספר כבר לא למישהו ולא לעבור את כל החרא הזה לבד. אני מתה לנפש בריאה ולגוף בריא.
אנונימית
שואל השאלה:
ונמאס לי כבר לא ללכת לים רק כי המחשבה של לשים בגד ים מעבירה בי צמרמורת, נמאס לי לקנא בכל אחת שעוברת גם אם הגוף שלי "יפה יותר" או "רזה יותר", אני לא רואה את זה .
ונמאס לי כבר לא ללכת לים רק כי המחשבה של לשים בגד ים מעבירה בי צמרמורת, נמאס לי לקנא בכל אחת שעוברת גם אם הגוף שלי "יפה יותר" או "רזה יותר", אני לא רואה את זה .
אנונימית
כולנו מרגישות כמוך באמת, וצעד ראשון זה לספר להורים שלך, תספרי לאמא שלך ואת תהיי צעד קרוב יותר להחלמה
שואל השאלה:
אני לא מצליחה למה אני לא פאקינג מצליחה
אני לא מצליחה למה אני לא פאקינג מצליחה
אנונימית
הכל יהיה בסדר אני מבטיחה לך
את מפחדת לספר להורים?
את מפחדת לספר להורים?
שואל השאלה:
כן.. אימא שלי נורא דרמטית, אני מפחדת
כן.. אימא שלי נורא דרמטית, אני מפחדת
אנונימית
זה הדבר היחיד שיעזור לך. אנחנו מאמינות בך. תנסי מחר אולי, כשהיא תהיה פנויה ושתיהיו רק שתיכן.
באותו הנושא: