כאלה עם חרדה חברתית (יכולה להיות כל חרדה אבל השאלה הזו בעיקר לחרדה חברתית)

זה כן מלחיץ אותי ממש אבל זה באמת דקה של סבל ואף אחד לא יזכור פשוט קוראים שורות וכל אחד ממשיך בחיים שלו זה הכל

אני אישית עושה את זה ואני חושבת ככה. כשילדים אחרים מציגים אני בקושי מקשיבה למה שהם אומרים הם יכולים לגמגם לצחוק ואחרי חצי דקה אני ישכח הכל ככה זה כשאת מציגה מול כולן אף אחד לא יזכור את העבודה לך או את אופן ההצגה. אז רת יכולה להירגע וכאילו לקרוא אותה ולדמיין שאת עושה את זה רק למורה

סימתי בצפר כבר אבל כשהיה דברים שהיה חייב להציג מול כל הכיתה אז המורים היו מתחשבים בי כי הם היו מודעים לזה שזה ממש קשה לי ויכול לגרום לי להתקף,