5 תשובות
לא נראה לי שאת בנויה לסוג עבודה כזאת...
תנסי אולי למצוא עבודה יותר אישית, שלא דורשת הרבה תקשורת עם אנשים
תנסי אולי למצוא עבודה יותר אישית, שלא דורשת הרבה תקשורת עם אנשים
זה נשמע פשוט כאילו העבודה לא בשבילך
אני גם לא אוהבת עבודות עם יותר מדי אנשים או שצריך להתקשר וזה
תנסי למצוא עבודה שאת עובדת בה לבד( כמו חנות קטנה) זה הכי נוח
אני גם לא אוהבת עבודות עם יותר מדי אנשים או שצריך להתקשר וזה
תנסי למצוא עבודה שאת עובדת בה לבד( כמו חנות קטנה) זה הכי נוח
את צריכה עבודה שהיא יותר רגועה ופחות לחוצה
ואל תרגישי ככה הכול בסדר :)
ואל תרגישי ככה הכול בסדר :)
מזדהה רצח, עבדתי פעם 2 משמרות ופיטרו אותי בגלל החרדה החברתית
הייתי סדרן בחנות פיצוחים וקיבלתי התקף חרדה והתחלתי לרעוד בכל פעם שלקוח שאל משהו.
עם כמה שבאלי עבודה, קצת קשה למצוא משהו טוב שלא מצריך דיבור מול לקוחות כנער.
הייתי סדרן בחנות פיצוחים וקיבלתי התקף חרדה והתחלתי לרעוד בכל פעם שלקוח שאל משהו.
עם כמה שבאלי עבודה, קצת קשה למצוא משהו טוב שלא מצריך דיבור מול לקוחות כנער.
לנשום ולא להתפטר. בניסיון וההתמדה חשובים לחוויה שלך, אחרת לא תתמודדי לעולם. בכל יום יהיה יותר קל. בקשי כמה ימים של התאקלמות לפני שתתחילי עם מענה ללקוחות. את לא יחידה עם התחושות הללו. עבודה חדשה מלחיצה את רוב האנשים. אותך זה יותר משתק. נסי ליהנות מהניסיון. תקבעי שאת עןבדת לפחות שבועיים. בקשי עזרה כשאת צריכה, או ליווי של מישהו. מצאי מישהי אחת שנראה לך שגם היא זקוקה םתמיכה ותתמכו אחת בשניה. תביטי איך עובדים על הקופה גם כשאת לא עובדת. תשאלי שאלות בלי להתבייש. זה נראה הרבה יותר גדול ומפחיד ממה שזה. כשתצליחי, תהיה לך חוויה של היגיות מאוד נעימה. ואם לא יצליח כאן, אז במקום הבא.
באותו הנושא: