קרה לי היום דברים נוראיים , פליז תעודדו אותי .. זה ארוך מאוד אבל תיכנסו , תתנו לי טיפים , מה לעשות מחר ומחרתיים??

היא לא עשתה נכון.. נראלי היה סתם מיותר בכלל לציין/לרמז שיש לך הפרעות אכילה (מהצד של המורה)

המשקל הוא לא מה שחשוב ושלילי אלא הפעולה עצמה וכל הדרך חשיבה שצריכה להשתנות :)

גם לי יש בעיות אכילה ואני לא משתפת.. אני חושבת אבל שעדיף לספר כי בסופו של דבר מה שאת עושה פוגע בך והם רוצים לעזור - אז אם את רוצה שהמצב שלך ישתפר, למה לא לתת להם?

שואל השאלה:
* חשוב לציין , כן רזיתי הרבה אבל אני במשקל תקין / עודף משקל עדיין

תקשיבי שמשקל לא קובע יופי (אם זה מה שגורם להפרעות אכילה), להיפך, בינוני זה הכי יפה.. הדבר היחידי לדעתי שצריך להרזות בגללו זה בריאות, אז הייתי מציעה לך כן לאכול ולאכול כמו שצריך. גם כי אם יראו אותך אוכלת, אז ישכחו לגמרי ממה שקרה כי ילדי יסודי/חטיבה/תיכון הם כאלה. היום מתעסקים במשהו אחד ומחר בדברים אחרים. תאכלי גם כי זאת הבריאות שלך.

תגידי שיש לך תיאבון מאוד קטן ואת לא יכולה להחליט מתי את רעבה ומתי לא
כן חשוב שתטפלי בעצמך אבל אני מבינה אותך עם הקטע של השאלות החודרניות האלה

המורה שלך ממש לא בסדר
הייתי מנסה לדבר איתה ולהסביר לה שמה שהיא עשתה הוא לא טןב

לגבי מה שכתבת, זה לא חשוב לציין אפ את במשקל תקין/עודף משקל כי הפרעות אכילה כולל אנורקסיה באות בכל משקל ומראה ולא כןלם בתת משקל!!! ורציני שאני כל כך מצטערת, היא כנראה לא יודעת להתמודד עם הדברים האלו וזה נשמע שהיא דואגת מאוד. אני גאה בך שהצלחת לספר לה אבל חשבת אולי לספר להורה? כי את חייבת לקבל עזרה ואני מאמינה בך שתוכלי 3> ואם את מרגישה בנוח תנסי אולי להגיד למורה שלך שלא תגיד לך דברים כאלו

תשמעי אני אתן לך כמה נקודות לחשוב עליהן. קודם כל אל תרגישי רע עם עצמך על מה שקורה, המורה טעתה בגדול, את סמכת עליה נפתחת אליה והיא שיתפה בזה עוד מורות..את צריכה רק להבין שהן כולן עושות את זה כי הן דואגות לך...הן לא יודעות איך נכון להתמודד במצבים כאלה..הן חושבות שאם הן יעירו לך או יחמיאו לך או יגידו לך שאת צריכה לאכול זה ישנה משהו...את בתוכך תוכך יודעת בדיוק מה עובר עלייך, את לא תמימה הרי ברור שאת יודעת שהמצב לא תקין...את מתמודדת עם משבר שהוא מאוד מאוד קשה ומורכב...אם ההורים שלך יודעים על הדברים שאת עוברת אולי כדאי לך לדבר איתם לגבי מעבר לבית ספר אחר, הסיבה שאני אומרת את זה כי את צריכה להיות במצב שבו תוכלי להתרכז ולעשות מאמצים להתגבר על הקשיים שלך, אם מורות או תלמידים אחרים יעירו לך כל הזמן בנושא את לא תמצאי מנוח, ולעיתים גם כשתרגישי שהמצב משתפר הערה אחת יכולה לשלוח אותך 5 צעדים אחורה..לגבי מה לעשות מחר ומחרתיים, אין לך כל כך הרבה מה לעשות רק להזכיר לעצמך שההערות לא באות מתוך רוע לב ותנסי לא לקחת אותן ללב...זה יכול להיות מלחיץ להתמודד פתאום עם כל התשומת לב המיותרת הזאת..כאילו פתאום שמו אותך באור הזרקורים. תחשבי על עצמך קודם כל...אני לא אייעץ לך איך להתמודד עם ההפרעת אכילה כי אין לי איך, אני רק אגיד לך שאת יותר חזקה ממה שאת חושבת, זאת התמודדות יום יומית שלך עם עצמך וכל יום שבו תילחמי ללמוד לקבל את עצמך איך שאת וכמו שאת, תתקדמי עוד צעד קטן לעבר הניצחון, וזה לא מסע קל אבל תזכרי שמגיע לך להנות ולשמוח ולא לחשוב כל היום על כמה לאכול או לא לאכול, תיזכרי שבקו הסיום מחכה לך מציאות שבה את לא צריכה להתייסר על משהו שבסהכ אמור לתת לך כוח והנאה- אוכל..ושאת יכולה לחיות חיים מלאים, ולעשות דברים שאת אוהבת ורוצה

אני גאה בך שסיפרת למישהו!!! ממליצה לך לספר להורים כדי שתוכלי באמת לקבל עזרה כי כרגע המורה נשמעת שהיא מאוד דואגת לך אבל אין לה הרבה מה לעשות 3> שוב; אני תמיד פה בשבילך אם תרצי לדבר בפרטי

שואל השאלה:
גירית מהמיק2 -
אותה מורה ממש קרובה אלי ואני קרובה אליה ,
והיא מורה מדהימה , אז כבר לא יכולתי להחזיק את זה והייתי חייבת לשתף מישהו , וחשבתי שהיא תוכל לעזור לי הכי הרבה

מיקה יקרה,
נשמע שעברו עליך ימים מאתגרים בטיול. נראה שאת מודעת למצבך ואולי אפילו מרגישה אשמה או חוסר נוחות מהצורך לשקר. אולי זה מעיד על המורכבות שיש ברצון לתת אמון ולספר למחנכת ולהתאכזב שהיא לא שמרה עליך ודיווחה ליתר המורים. אולי זה מעיד על כאב שיש בנושאים אחרים שמכבידים עליך ואולי הדרך להתמודד איתם היא בהפסקת האכילה, מעין צעקה חרישית שיש בעיה ורצון שישימו לב אליך ואולי אפילו יעזרו לך למצוא פתרון. אני יכולה לתאר לעצמי כמה מורכב להתמודד עם השאלות של חברותיך לשכבה במיוחד שאת לא רוצה לשתף ואולי מרגישה את חוסר הביטחון שכל תשובה לא תהיה טובה מספיק. כמה זה מייאש. כמה עוצמה ותקווה יש בהעלאת הפוסט לרשת בתקווה שיושיטו לך יד.
אני מצרפת לך קישור למאמר "לספר למישהו צעד לקראת החלמה" https://sahar.org.il/%d7%9c%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%94%d7%95-%d7%a6%d7%a2%d7%93-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%9e%d7%94/
וגם את "סיפור הילד הזה" בקישור https://sahar.org.il/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%94%d7%96%d7%94/
בנוסף, מצרפת לך קישור לפודקאסט בנושא "הפרעות אכילה" הן נורות האזהרה, כיצד כדאי לטפל בהן, ואיך יודעים שמחלימים? https://sahar.org.il/eating-disorders/
גם עמותת "אנוש" מספקת מידע והכוונה בנושא הפרעות אכילה בטלפון מס' 074-7556136 או באמצעות הקישור https://www.enosh.org.il/he/eating-disorders/
אני מתנדבת בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך לצ'אט האנונימי שלנו, שם תוכלי לשתף את המתנדבים ולקבל מענה חם, תומך ולא שיפוטי ואולי למצוא הקלה לבדידות וביחד לחשוב איך ניתן לגייס את המשפחה או מישהו אחר עליו את סומכת, כדי שתוכלי לעצור את כדור השלג של הפרעת האכילה ולהתמודד עם הקשיים שמציפים אותך.
שלך,
מתנדבת סה"ר