הלפ אני לא רוצה להיכנס למוד הרע הזה (אופס התפתח לפריקה קיצור זו פריקה סוג של)

נפרדתי היום מחברה שלי כי הייתי חייב לא אסביר יותר מידי וזה פשוט עצוב לי הזיכרונות למה חשבתי לעזאזל לפאקחנג עזאזל שלצלם זכרונות וסרטונים שלנו ביחד יהיה רעיון טוב למהה למה סעמק
היה לי כל כך כיף איתה
בהתחלה לפחות
לאן זה נעלם אלוהים יודע
זה לא נעלם
פשוט אני מטומטם
או שלא
זה כנראה הצעד הנכון בשבילי
אבל אאוץ זה כואב
כל החוויות שהיו לנו זה הדבר הכי חרא, היה לי כל כך כיף ומה יהיה עכשיו? נגיע לבית ספר כל יום אני אראה אותה ופשוט יבש ומשעמם? יש לי רגשות אליה מאודד אבל אני לא מצליח להראות מספיק אהבה וזו הסיבה שנפרדתי ממנה, אולי גם זה שהיא תלותית מידי אבל זה היה אפשר לתקןן!! אני מפגר או משהו
והיא אמרה בעצמה כשאמרתי לה את הסיבה "אבל אתה כן מראה לי מספיק אהבהה" ואני שכנעתי את עצמי כל כך הרבה זמן שזה פשוט לא מספיק, היא בעצמה אמרה, ואמרה שזו לא סיבה להיפרדד שאני כן מראה לה מספיק אהבה בשבילה והיא רוצה להמשיך ככה אבל לא אני עקשן כרגיל והרסתי את זה
עכשיו אני מרגיש שאני מתחרט, אבל נפרדתי כבר ממנה וואו כמה שכאב לה היא בכתה את החיים שלה שם אין לי זכות בכלל לחשוב על לחזור אליה.
אין לזה סיכוי כבר, אני אחזור אליה אחרי שפגעתי בה כל כך?? היא אמנם תסכים ותרצה ותשמח, אבל אני יודע שזה מזעזע מצידי לעשות כל כך הרבה נזק ואז לחזור כמו איזה זבל של בן אדם
האופציה של לחזור, ננעלה סגורה כבר אוקיי זו המסקנה.
יופי איך זה הגיע לפריקה עכשיו
אני מרגיש מטומטם
חצי מהבעיות שהיו היה אפשר לפתור עם טיפה לדבר
והבעיה שאני לא מראה מספיק אהבה? יופי, זה היה רק בראש שלי (:
וואו מהמם
אני מרגיש כל כך מטומטם וואו
יופי לי