תשובה אחת
התשובה לשאלה שלך נמצאת בעשרות חוקים שונים (ומשונים). זה נושא עצום, ונקודת התחלה לא רעה היא הספר (עב הכרס) "המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל" מאת אמנון רובינשטיין וברק מדינה.
בכללי -
חוק יסוד הכנסת מגדיר את סמכויות הכנסת באופן מאוד רופף בסעיף 1 הקובע כי הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה ובסעיפים אחרים שעוסקים בסמכויות כאלה ואחרות.
סעיף 32 לחוק יסוד הממשלה קובע את הסמכות השיורית של הממשלה -
32. הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת.
סעיף 33 קובע שהממשלה רשאית לאצול לאחד השרים סמכות הנתונה על פי דין לממשלה. השר יכול לאצול סמכויות לעובדי ציבור.
תקנון הכנסת מסדיר את הפעולה של הכנסת, וקובע אילו החלטות מתקבלות במליאה ואילו החלטות מתקבלות בוועדות.
אתה יכול לקרוא עוד על הסמכות של עובדי ציבור במאמר של יצחק זמיר "הסמכות המינהלית" (קישור למטה)
בכללי -
חוק יסוד הכנסת מגדיר את סמכויות הכנסת באופן מאוד רופף בסעיף 1 הקובע כי הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה ובסעיפים אחרים שעוסקים בסמכויות כאלה ואחרות.
סעיף 32 לחוק יסוד הממשלה קובע את הסמכות השיורית של הממשלה -
32. הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת.
סעיף 33 קובע שהממשלה רשאית לאצול לאחד השרים סמכות הנתונה על פי דין לממשלה. השר יכול לאצול סמכויות לעובדי ציבור.
תקנון הכנסת מסדיר את הפעולה של הכנסת, וקובע אילו החלטות מתקבלות במליאה ואילו החלטות מתקבלות בוועדות.
אתה יכול לקרוא עוד על הסמכות של עובדי ציבור במאמר של יצחק זמיר "הסמכות המינהלית" (קישור למטה)
באותו הנושא: