היי כנסו מי שמבין ויודע טריגר הפרעות אכילה

כניראה בגלל שלא רוצים להשמין..

אנורקסיה ובולמיה אלו מחלות נפש שנגרמות מהמון סיבות

לחץ חברתי אונס או הטרדה מינית
חוסר שליטה על החיים מה שהעולם משדר
זאת אומרת שגבר רוצה רק אישה יפה ורזה ואותה נערה רוצה שהוא יאהב אותה
או כי היא רואה את החברות הרזות
או הבנות באינסטגרם או בטלוויזיה דוגמניות שכמובן לצערנו משדרים רק רזות

ביטחון עצמי והמון עניין של גיל ההתבגרות

אנורקסיה באה לידי ביטוי בהפסקה מאוכל הקאות אחרי אוכל חשיבה כמה את לא מספיק טובה כמה את מפלצת והסתכלות במראה בראייה לא נכונה

בולמיה באה לידי ביטוי בהתקפי אכילה כדי לפצות על משהו זה אכילה רגשית למשל את עצבנית או ממש עצובה את אוכלת המון עד שאת מקיאה את זה

בולמיה פחות קשה מאנורקסיה כי לא מורידים המון במשקל בגלל שלא מקיאים את כל האוכל

ואנורקסיה הכי מסוכנת ויכולה להביא למות
אחוז גבוה מהבנות שחלו באנורקסיה נפטרו

עשיתי על זה עבודה במכללה

מה שרשום מעלי זה נכון אבל
בולמיה היא טיפה פחות קשה אבל גם היא מסוכנת מאוד היא יכולה לגרום להמון בעיות בריאותיות
ויש עוד כמה הפרעות כגון
אנורקסיה סוג ב
בולימיה סוג ב
purging disorder
יש לא ספציפית יש המוןן

נכון זה גורם כי הגוף לא מאוזן אבל תכלס היא פחות מסוכנת מאנורקסיה אבל לצערי זאת גם מחלה קשה נפשית ופיזית

בדרכ הערות על הגוף של מישהו. בולמיה זה סוג של הפרעת אכילה כמו: אנורקסיה, אכילה כפייתית או ריגשית. בולמוס הוא לרוב קורה באנורקסיה שזה התקף אכילה. בדרכ אחרי ההתקף אכילה הולכים לשירותים ומקיאים ומטרה להוציא את כל האוכל מהגוף.
זה בא ליידי ביטוי באכילה מרובה או הפחתה של אוכל, מישהו שהולך לשירותים אחרי האוכל, מישהו שסופר את הקלוריות או עושה מלא ספורט וכמובן שלא רק אלה יש עוד הרבה דברים שאנשים עם הפרעות אכילה עושים אבל זה רק חלק מאוד קטן....

ברוקן גירל זה לא בדיוק נכון

נכון שגם באנורקסיה יכולים להיות התקפי רעב

אבל בדרך כלל התקפי רעב קורים בעיקר ב בולמיה באנורקסיה מתרחקים מאוכל לגמרי או בכמויות קטנות אבל אם אותו אדם רואה מאכל שמגרה אותו והוא לא יתאפק הוא יאכל הרבה כי הגוף לא מאוזן

לכל אחת הסיבה להתפרצות המחלה שונה.

בולימיה זה סוג של הפרעת אכילה.
"בולמוס" קורה בכל שלושת סוגי ההפרעות אכילה.

"בולמוס" הוא התקף זלילה. הוא מצב בו אדם צורך כמות מופרזת של מזון תוך זמן קצר, שלא מתוך תחושת רעב, אלא עקב גורם רגשי.

לתגובות מעלי-
בולמיה ממש לא פחות קשה, להפך.
בולמיה הרבה יותר קשה במיוחד נפשית.

לא אמרתי שהיא לא קלה ..
ואני קראתי כל כך הרבה מאמרים בשביל לעשות עבודה מקצועית.
מבחינה פיזית מבחינת המשקל עצמו בלבד כמו שכתבתי זה קצת יותר קל כי לא יורדים בצורה דרסטית כמו באנורקסיה כי חלק מהאוכל נשאר בגוף

אני אם קראת בכלל
הסברתי מה זה בולמיה ואמרתי שזה בא לפצות על מחשבות ורגשות

אני מלווה בנות עם אנורקסיה
וכמו שאמרתי עשיתי עבודה על אנורקסיה ובה נכנס גם בולמיה

אולי חלקכן עברתן

אבל לא רשמתי פחות מכן סמכו עליי
רק מהניסיון שלי
וגם מהעבודות
קראתי כל כך הרבה מאמרים של מומחים שמתארים מה זה ומה זה

אחותי, את רק עשית על זה עבודה
אני הייתי אנורקסית במשך 3 שנים ובולמית במשך שנתיים.
ואני יכולה להגיד לך שחד משמעית בולמיה יותר קשה גם פיזית וגם נפשית.
ושתדעי שגם בבולמיה יורדים בצורה דרסטית.
אני למשל, הייתי כל שבועיים יורדת 6-7 קילו (ומעלה אותם אחרי שבועיים בחזרה).

ועדיין . את לא יורדת כמו באנורקסיה תאמיני לי שאני מבינה בנושא אין טעם לזלזל
כשתגיעי ללימודים גבוהים תביני שזה לא כולה לקרוא מאמרים זה לחקור את הנושא

לרגע לא אמרתי שבולמיה לא קלה.
מן הסתם שכל הזמן להעניש את הגוף ולאכול הרבה יותר ולהקיא זה לא קל

אמרתי מבחינת אחוזי ירידה מעבר לזה לא השוותי ביניהם
אין לך מה להשוות ברור שעברת סבל אין טעם לשבת ולהשוות מה יותר קשה זה או זה

מן הסתם שבשניהם לא צריך להיות וצריך לדאוג לגוף
ולדאוג לנפש

ממליצה לך להפסיק פה את הדיון כי זה יחזיר אותך אחורה למחשבות ואני לא רוצה שתחשבי אם עשית מספיק או שאת צריכה להמשיך בזה או אם אנורקסיה יותר טובה או פחות
זה רק ישפיע עלייך
בסופו של יום שניהם קשים נפשית ופיזית ודורשים מלחמה קשה כדי לצאת מהם
מקווה שאת כבר לא שם ושלא תחזרי לשם

תסתכלי בתגובה הראשונה שכתבת
אני מצוטטת
"בולמיה פחות קשה מאנורקסיה"
שהייתי אנורקסית היה לי שקט נפשי וגם לא ככ הרגשתי תסמינים פיזיים חוץ מכאבי ראש, חולשה ו התעלפויות.
בבולמיה לעומת זאת נכנסתי לדכאון קשה מאוד ולחרדות בלי סוף, התחילו לי בעיות בקצב הלב, כאבי גרון נוראיים, כאבי ראש, חולשה, אשמה מאוד גדולה, שנאה עצמית הרבה יותר גדולה, והתעלפויות

יכול להיגרם מכל דבר בתכלס שגורם למחשבה מוטעת על דימוי גוף בין אם זה ניצול מיני, אונס, הערות במשפחה, הערות מהחברה, השוואה לאינסטגרם, השוואה לחברות וכו.
ויש גם כאלה שזה יגיע להם בלי שום סיבה מוצדקת , אחרי הכל זו מחלת נפש.
רק אחוז קטן מהסובלים בהפרעות אכילה נמצאים בתת משקל, ו אחוז גדול נמצאים במשקל תקין וגם עודף.

שואל השאלה:
ואם נגיד יצא שלא אכלתי כמעט יום שלם זה הפרעות אכילה?

אם זה מכוון ומלווה בדימוי עצמי נמוך ולא חד פעמי, כנראה שאם תגידי את זה לפסיכיאטרית היא תאבחן אותך.. לנו אין באמת דרך לדעת

אפ כיוונת לזה אז סיכוי גדול אבל יפה אל תכנסי לשם זה מלחמה שקשה לצאת ממנה וזה יפגע בך