למה אנשים צבועים וחושבים שאנשים לא צריכים לשנוא את עצמם??

ממש שאלה טובה שאני גם רוצה לדעת את התשובה שלה.

את תשנאי בן אדם אחר אם תשמעי שהוא עצלן חסר מוטיבציה ומתעסק ררק בשטויות?

כן, לא משנה כמה נוראית את את צריכה לאהוב את זה
זה רק בשבילך
מה יתן לך אם תשנאי את עצמך? את רק תשאבי לדיכאון ולעצבות. בסופו של דבר את מכירה את עצמך הכי טוב ואת היחידה שתהיה שם בשבילך תמיד, אם לא תאהבי את עצמך מי יאהב?

שואל השאלה:
לא, כי זה לא יעזור לו באמת להשתנות..
מה שחשוב בסופו של דבר זה מה שמרגישים כלפי עצמנו ואם מישהו בסדר עם מה שהוא, למה שיתאמץ להשתפר?

שואל השאלה:
אבל אני לא משתפרת :(
אני לא שונאתא ת עצמי מספיק

את צודקת
כאלו אין לי מה להוסיף את פשוט צודקת

את אמורה לאהוב את עצמך לא שאני אוהב את עצמי אבל עדיין

כן, את תמיד נשארת אותו דבר וזה חשוב שתאהבי את עצמך בכל הצבעים. גם מפורסמים וכל זה ש"מצליחים" מעשנים ושותים. ואם את אוהבת את עצמך רק כשאת מצליחה את תהיי כל כך אומללה כי את תיאחזי בהרגשה שאת על גג העולם ותרדפי אחרי ריגושים. אם את אוהבת את עצמך כשאת עצובה, וכשאת עייפה, וכשאת לא נראית טוב את תדעי שגם זה בסדר ותשלימי עם כל החלקים שבך. ככה את לא תיקחי כישלון קשה וככה את תקחי את החיים בקלות. ככה הכישלון לא יבוא על חשבון האהבה העצמית שלך. בנוסף זה תמיד טוב להשתפר ולעבוד קשה וזה נותן משמעות לחיים אבל את צריכה להשתפר כי את רוצה את הטוב ביותר בשביל עצמך ולא בגלל שאת שונאת את איפה שאת עכשיו.

כי אהבה עצמית זה קודם לאהבה כלפי האחר.
את קודם צריכה להיות שלמה עם עצמך.
ואם את לא, זה יקשה מאוד על היחסים שלך עם אנשים אחרים.
בנוסף, את יכולה לא לאהוב את החולשות שלך ולנסות להשתנות עקב כך אם זה מפריע לך, אבל מה תעזור לך שנאה שלא תורמת לכלום חוץ מהרס עצמי?
זאת לא שיטה כדי להתקדם לאן שהוא.. אולי רק סיבה להיות דיכאונית.. ובואי, זה לא מגניב ולא נעליים.

לסיכום, אדם שרוצה להתקדם בחיים לא בהכרח צריך שנאה.. הוא צריך לדעת מה החוזקים שלו ומה הן החולשות שלו והוא לא חייב לאהוב את עצמו או לעוף על עצמו, אבל הוא צריך לדעת להתמודד עם עצמו מספיק כדי להתקדם לאן שהוא ולא להפיל על הסביבה שלו את החוסר תפקוד שלו בגלל שהוא בחר להתייאש מעצמו.

זה קטע כזה של גיל הטיפש עשרה בזמן האחרון.. וזה עצוב.
אם את אדם בוגר ואת עדיין מגיבה ככה אז הייתי חושבת על טיפול בכדי לעזור לך לצאת מהמצב..
ובכל אופן, אנשים לא בהכרח אוהבים את עצמם.. ולפעמים הם חיים חיים שלמים עם חרטות וזה פוגעני ברמות.. אבל לפעמים אין דרך לרפא את זה.. אבל אני די בטוחה שזה לא המצב אצלך.. סתם כי השאלה הזאת לא נשמעת לי כמו אדם שהוא עם שנאה מטורפת על עצמו.
פשוט תתגברי על עצמך, לכולנו יש את החסרונות הללו שציינת ועדיין אנחנו לומדים להשתנות, זה היופי של היכולת באדם.

את לא צריכה כלום
אבל אם יהיה לך יותר אכפת מעצמך יהיה לך יותר אכפת לשפר אותך
ואת לא צריכה לשנוא את עצמך כדי לשפר
זה פשוט לא כיף לשמוע את עצמך
אין פה עניין של צריך או לא צריך

שואל השאלה:
שגאניראר ראדם בוגר ואני מרגישה ככה כי אם אין לי בעיה להיות עצלנית ולבזבז זמן על שטויות, מה המניע שלי להשתנות? זה קל יותר בשבילי "לאהוב את עצמי עם הפגמים" מאשר להתאמץ.

אם תשנאי את עצמך את לא תתקדמי
ובסדר שאת עצלנית ומבזבזת זמן על שטויות תמצאי בך דברים לאהוב בעצמך

שואל השאלה:
אבל אין כמעט מה
וגם אם יש זה לא מבטל טאת הבעיות האחרות
חוץ מזה אני אתן לכם דוגמה:
יש ימים שבהם אני קמה בבוקר ואני אומרת לעצמי "אני גרועה אם אני לא עושה מלא דברים..." או שאני קולטת שאני מתעצלת אז אני חושבת על זה שחברות שלי בטח עובדות יותר קשה ממני ואסור לי להתפנק. אז כן אלה ימים שאני שונאת את עצמי אבל לפחות אני עושה משהו..

מצד שני יש ימים בהם אני אוהבת את עצמי ואני אומרת לעצמי זה בסדר לנוח ואני מרשה לעצמי להיות עצלנית. בימים האלה אני בקושי עושה משהו כי אין לי באמת מוטיבציה לדברים לא מהנים.. אם אני כביכול "בסדר' כשאני רואה טלוויזיה איזה מניע יש לי ללמוד?

יש הבדל בין אהבה אהבה עצמית לערך עצמי , את אמורה לקבל את עצמך כמו שאת ולאהוב את עצמך כדי להיות מאושרת באמת ואם תשדרגי את עצמך בדברים מסוימים הערך העצמי והאמונה שלך בעצמך תעלה

שואל השאלה:
נכון אבל חייבים להיות תנאים
אי אפשר פשוט לאהוב את עצמך סתם ככה

אהובה הערך העצמי שלך לא נקבע על פי כמה דברים את עושה.
את יכולה להכריח את עצמך לקום מהמיטה ולעבוד למען המטרות שלך אבל את עושה את זה בגלל שאת רוצה את הכי טוב בשביל עצמך ובגלל שעצם העבודה הזאת תגרום לך להרגיש טוב יותר ותתן לך משמעות.
את לא אמורה לגרום לעצמך לעבוד בשביל האהבה העצמית שלך. ואם את עושה את זה זה פשוט עצוב, כי לאהבה העצמית שלך לא צריכים להיות תנאים. האהבה שלך זה כל מה שיש לך בסופו של יום, גם כשהציונים ירדו וגם כשפישלת בענק. אם תורידי לעצמך גם את זה, את תשקעי עוד יותר למטה ממה שאת כבר נמצאת. האהבה העצמית שלך אמורה להרים אותך למעלה ולהפוך כישלונות ליותר קלים, היא אמורה לתת לך קצת פרספקטיבה שהכל בסדר בסופו של יום וזה לא סוף העולם.

שואל השאלה:
כן אבל תקראו את זה:

אין מנ לשנוא , יש להיות עם שאיפות ולהשתפר

~אזהרה, תגובה ארוכה לפניך~
~בכל זאת ממליץ לקרוא~
~בתגובה אדבר ספציפית אל שואלת השאלה, אבל ראיתי שיש אנשים שהסכימו איתה, אז התגובה הזאת מופנת גם לכם~

בשאלה שלך (וגם בגישה שלך אם הבנתי נכון) יש שני נושאים שאת מקשרת אותם שלא צריך.

נושא 1 - אהבה ושנאה עצמית, מה שאנחנו חושבים על עצמינו
נושא 2 - המצב המצוי אל מול המצב הרצוי

אתחיל עם הנושא השני.
שאלת שאלה, 'אם מישהו בסדר עם מה שהוא, למה שיתאמץ להשתפר?'
בשביל לענות לך על זה אשאל אותך שאלה,
'מה שהוא' זה בעצם המצב הנוכחי שהוא נמצא בו, ההווה.
עכשיו - אם אדם בסדר עם המצב הקיים, האם זה בהכרח אומר שהוא לא ירצה משהו מעבר למצב הקיים/ משהו יותר טוב מהמצב הקיים?

הרצון הזה, הדרייב לעשות/לשנות/להשתנות/להתפתח, קישרת אותו אל הנושא הראשון של אהבה/שנאה עצמית.
אם הבנתי נכון, ותרגישי חופשיה לתקן אותי, לפי הגישה שלך - אדם שאוהב את עצמו לא ישתנה או יתפתח ולא ישנה כלום בחייו כי נוח לו עם עצמו ועם המצב הקיים, ואדם ששונא את עצמו ישתנה וישנה את חייו כי לא ונוח לו.

לא ארחיב על הצלקות והנזק הנפשי ששנאה עצמית יכולה לגרום, כי אמרו את חלקם לפניי ועוד יאמרו אותם אחריי, במקום זה אומר - נכון, אם לא טוב לך עם עצמך (שנאה עצמית) זה נותן דרייב לשנות את עצמך, ואם לא טוב לך (את שונאת) עם (את) המצב הקיים זה נותן לך דרייב לשנות דברים בחיים שלך, אבל האם זאת הדרך היחידה? האם אין עוד דרך לייצר את ה'דרייב' הזה להשתפר/לעשות/לשנות/להשתנות?
כי בכל זאת, גם שהדרך הזאת יכולה לייצר את הדרייב ולעזור לך לשנות את עצמך, זה לא כל מה שהיא עושה, יש לה גם השלכות (שזה הצלקות והנזק הנפשי שהזכרתי קודם).
ושוב אני אשאל, האם זאת הדרך היחידה?
לא יכול להיות שיש דרך לייצר את ה'דרייב' הזה ממקום אחר, שלא ילווה בהשלכות האלה?

ונגיד שיש, באיזו דרך כדאי ללכת?
בדרך שתשיג לך תוצאות אבל על הדרך גם תזיק לך, או בדרך שתשיג לך תוצאות ללא הנזקים?

מתנצל על החפירה, ומקווה שתחשבי (תחשבו) על השאלות קצת

שואל השאלה:
כן הבנת אותי בדיוק ככה

mister nobody
כן, יש דרך וכתבתי אותה למעלה. לעבוד קשה כי את רוצה את הכי טוב בשביל עצמך, לעבוד מתוך אהבה עצמית ורצון לצמוח ולתת לעצמנו לשגשג בגלל שמגיע לנו ואנחנו יכולים. ואם נכשלים האהבה העצמית עוזרת לנו להבין שזה לא כל כך נורא.

שמעי אחותי בגלל שאת באה בגישה כזאת איך את מצפה שתאהבי את עצמך? בואי אני אגלה לך משהו, לכולם יש חלקים טובים ופחות טובים, ככה זה. עכשיו עזבי את כל הדברים ברעים בך ותתחילי להסתכל ולייחס חשיבות לדברים הטובים, גם אם בהתחלה את מרגישה כאילן זה לא הולך לשום מקום, אל תוותרי. בסופו של דבר תלמדי לאהוב את עצמך ויהיה לך יותר טוב.

תפודים סגולים

אין דרך אחת שנכונה לכולם. את/ה כתבת דרך טובה למעלה, שזה מעולה, אבל זאת הדרך שלך, ולאו דווקא היא תהיה נכונה ומדוייקת למישהו אחר.

כל אחד צריך למצוא את הדרך שתהיה נכונה ומדוייקת לו. הדרך ששואלת השאלה מצאה היא להשתמש בתחושות שליליות בשביל לייצר את הדרייב שהיא צריכה, וגם שהיא בחרה להשתמש בדרך הזאת, אני מניח (דיי בטוח) שהיא לא מרגישה 100 אחוז שלמה איתה (מוזמנת לתקן אותי אם אני טועה), כלומר, זאת לא הדרך הכי טובה/נכונה/מדוייקת בשבילה.

לשואלת השאלה -
אף אחד לא יכול להגיש לך את הדרך הנכונה על מגש של כסף. את תצטרכי לחפש אותה. הדבר היחיד שאנחנו כן יכולים לעשות זה לתת לך השראה או כיוונים לחפש בהם, אבל רק את תדעי אם מצאת את הדרך הנכונה בשבילך או לא.

כל זה כמובן בתנאי שאת מעוניינת בדרך אחרת

שואל השאלה:
כן אבל האמת שזה באסה בשבילי שאני חייבת להרגיש רע כדי לעשות דברים שאני צריכה לעשות :(
הלוואי שהייתי אחת כזאת שיכולה גם לאהוב את עצמה וגם להשתפר אבל בגלל שאני בעלת נטייה עצלנית זה לא יעבוד.

אין דבר כזה "בעלת נטייה עצלנית"
אני חושבת שאין לנו כוח לפעמים בגלל שאנחנו לא נחים מספיק ולא נותנים לגוף שלנו את החומרים שהוא צריך. אולי את פשוט.. מותשת? תנסי לישון טוב, לאכול בריא ואם אין לך כוח ואת רוצה לעשות דברים תנסי לעשות את זה צעד אחר צעד ולעודד את עצמך בכל צעד שאת לוקחת. אלה רק עצות זה נכון אבל זה עוזר לי ואני חושבת שאלו דרכים שהן טובות.. בתור אחת שיש לה לו"ז יחסית עמוס. בנוסף את יכולה גם לחשוב על כמה כיף יהיה כשתעשי את הדבר שאת רוצה לעשות ועל הצדדים החיוביים של הדבר, "למרות שאני עייפה עכשיו אם אני אצא לריצה אני ארגיש טוב יותר", "יהיה כיף ללמוד את החומר הזה ואז אני אדע כמה דברים חדשים לעתיד", "אם אני אתרגל עכשיו מתמטיקה זה יפתח לי את המוח ויעסיק אותי לזמן מה, וזה גם יעזור לי במבחן"

שואלת השאלה -

את לא חייבת להרגיש רע כדי לעשות את הדברים שאת צריכה לעשות
(:
ועוד משהו שאולי יפתיע אותך - את לגמרי יכולה גם לאהוב את עצמך וגם להשתפר.

לדעתי, את כל כך התרגלת לדרך הזאת של להרגיש רע בשביל לעשות דברים שאת בכלל לא מצליחה לראות את עצמך עושה את זה בדרך אחרת.

את יכולה. את לגמרי יכולה.
תנסי להיעזר בעצות שנתנו לך פה, תנסי כמה שיותר. ככה תבדקי אם העצות האלה נכונות בשבילך או לא. זה כבר יותר טוב מהדרך שלך כרגע.

שואל השאלה:
לא, זה לא קשור למותשת. זה קשר לפינוק ולזה שאני צריכה לתת לעצמי כאפה ולהתחיל להתעורר על החיים שלי
עזבו מילא הייתי מתעסקת בתחביבים שלי

אם מישהו היה איתך מאז שהיית קטנה, דואג לך, מאכיל אותך, מטפל בך, תמיד שם בשבילך אז לא היית שונאת אותו גם אם מידי פעם הוא עצלן, את האדם הזה בשביל עצמך, דאגת לך כל כך, תעריכי את זה ותגידי תודה לעצמך על כל מה שעשית בשבילך, רק ככה מגיעים לעשיה, שנאה עצמית רק גורמת לעצב ולחוסר מעש.

שואל השאלה:
זה באמת לא עוזר אוף :(

היי, תקשיבי, גם אני כרגע מבזבז את הזמן במקום ללמוד, אבל זה לא נורא, אנחנו צריכים גם שקט בחיים, לא רק לרדוף אחרי חלומות.
את יכולה להקציב לעצמך זמן ביום שנועד לנוח/להינות ולשים שעון מעורר לחמש דקות לפני שהזמן נגמר.
ואז כמו בבוקר, לקום, להתארגן ולהתחיל את היום.
יהיה טוב, תאהבי את עצמך, בטוח שיש לך סיבה(:
ואם את צריכה עוד זמן לנוח אז אל תתביישי לקחת אותו, לפעמים כדי להצליח אחר כך צריך לנוח עכשיו.