אני במצב מורכב, אני מתמודדת עם אוסידי והפרעת אכילה, הייתי אנורקסית ועדיין עם הפרעות אכילה, עברתי הרבה בחיים והמשפחה

אני לגמרי מבינה אותך האמת
אומנם ה ocd אצלי עוד לא מאובחן אבל אנורקסיה ודכאון כן,ואני מתמודדת כל יום.
חשבת על איזה שהיא מסגרת להכנס אליה? בית שיקומי אולי או עם המצב ממש לא מאפשר לך אז מסגרת אישפוזית?
ובדרך כלל מי שסובלים מהפרעות כאלה כמו אנורקסיה הם אנשים מוכשרים ברמות שיכולים להשיג כל דבר בחיים שלהם אבל הכל נקטע בגלל חוסר ביטחון.

שואל השאלה:
הייתי 4 פעמים באישפוז ואני גרה בקהילה תומכת

אני חושבת שאולי עדיף לך לחפש משהו בתור התחלה מתוך הקופת חולים (פסיכיאטר/ פסיכולוג/ דיאטני) ולהתחיל לבנות איתם תוכנית מסודרת יום יומית
אני מתמודדת עם הפרעות אכילה גם והסדר יום הספציפי הזה מאוד עוזר לי:) אם תרצי כל מיני תפריטים תמיד את יכולה לפנות אליי❤

אני כמובן לא יכולה להגיד משהו שבאופן פלא יפתור לך את הכל אבל תדעי שגם אני הייתי בתקופה חשוכה ולוקח לזה הרבה זמן ועבודה עצמית אבל הדבר הכי חשוב זה דבקות במטרה ולהבין שהכל זה תפישה איך את חושבת איך את מתייחסת לעצמך. כשהתחלתי לחשוב יותר חיובי ולא להתעלל בעצמי הרגשתי יותר טוב עם עצמי. ואני לא הבן אדם הכי דתי אבל אם אני לא טועה חילול שבת זה סבבה אם זה מקרה בריאותי וזה לא רק מבחינה פיזית גם נפשית אם את צריכה מילה טובה או עצה זה בסדר לגמרי את לא צריכה לאכול את עצמך בגלל זה. אני חושבת שזה קשה לגדול תחת משפחה שלא מבינה את מה שאת נושאת בתוכך כל יום אבל אם את יכולה תבקשי שיפנו אותך לרופא לעזרה רפואית לכל דבר שיעזור אם זה לא עובד אז את יכולה אולי ללכת ליועצת בבית ספר, אם סיימת בית ספר, אז אולי תנסי לקבוע תור לרופא בעצמך. ותדעי שאת לא אבודה כי אם את יודעת שיש לך תקווה שאת בחורה חכמה ויש לך פוטנציאל אז את יודעת ששווה לעבוד על עצמך ולדאוג לעצמך בגלל שאת שווה את זה. סורי על המגילה מקווה שזה יעזור3>

שואל השאלה:
גרה עם שותפות בקהילה תומכת, מה שמקשה מבחינת אוסידי בעיקר. אין לי שום גורם לפנות אליו, מרגישה שאף אחד לא מבין אותי

שואל השאלה:
^לא הבנתי אותך?

אנונימית יקרה, נשמעת מיואשת ובודדה. נראה שלמרות שאת מתגוררת בקהילה תומכת לא מצאת עדיין את האדם שתוכלי לשתף אותו בקשיים ובתחושות, ושתרגישי שמבינים אותך. נשמעת חוויה של כמו להיות לבד בעולם, אולי להרגיש קצת שקופה. נשמע שנוסף על ההתמודדות עם ה ocd והפרעות האכילה יש לך גם ייסורי מצפון אשמה ואולי חשש, כי את לא מצליחה לקיים את כל חוקי הדת. מבינה מהדברים שלך שהטיפול התרופתי לא מאוזן כרגע, או שאולי את מתאזנת והאיזון מופר מפעם לפעם ולכן את יוצאת ונכנסת מאשפוזים. אני שומעת שאת ממש מודעת מבינה ולא חוששת מלהכיר במה שעובר עליך, נראה שאולי הכוחות הפנימיים הללו יעזרו לך לצוף ולא לשקוע במצבים שהגלים מתגברים. אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'אט אנונימי, תכולו לכתוב בו ברגעים הקשים, לשתף ולהתייעץ, אולי הכתיבה ברגע של משבר תוכל להקל במעט, לעבור את הרגעים המאתגרים. אנחנו פה כי חשוב לנו להקשיב ולהיות לך גב תומך ככל שנוכל.
כתבי לנו, מחכה לך
מתנדבת סה"ר

אפשר הכל
קומי תלכי קודם כל לרופא לגבי ההפרעות אכילה שלא תגיעי למצב אנורקסיה שוב ידעו איך לטפל בזה
דבר שני תמצאי עבודה תשכרי דירה ותחיי את החיים שלך לפי החוקים שלך
תצאי לבלות תהני
מאחלת לך רק בריאות❤

אני לא יודעת מה לייעץ מעבר לזה שאת תמיד מוזמנת לשלוח הודעה ובריאות איתנה ❤

אני שומר את זה שאני אענה אחר כך אחרי,זה אני אערוך את ההןדעה הזאת

^תןדה לכם על מה שאתם עושים.

רציתי להגיד שיש לי גם ocd וגם לי קשה בכלל לצאת מהבית באופן כללי.
אני מפחד שיהיו לי כאבי גב כמו שתמיד קורה אז אני פשוט נמנע מלצאת בכלל.
יש גם עוד כמה דברים אחרים אבל שה העיקרי.
אני גם הפסקתי לקחת פריזמה מרצוני האישי (כנראה צעד גרוע מאוד).