אני רוצה לבקש מהפסיכולוג ללכת לאבחון

אבל עצם זה שהוא לא הציע בעצמו ממש מערער אותי וחוסם אותי

כאילו אני הולכת אליו כבר כמעט שנה וקשה לי מאוד לשתף אבל ממה שדיברנו עד עכשיו אני מרגישה שהוא כבר היה אמור לראות שיש סיכוי שיש משהו ולהציע לי ללכת לאבחון והוא לא עשה את זה
הפעם היחידה שהוא ציין משהו כזה היה בקיץ כשהייתי ממש בדיכאון ולא שיתפתי פעולה ואמרתי שאני לא יוצאת מהבית ובקושי דיברתי והוא הציע אולי ללכת לפסיכיאטר שאני אקבל כדורים שיעזרו לי וגם אז הוא לא אמר אבחון הוא אמר רק כדורים
וכאילו נמאס לי מה באמת אין לי כלום? או שהוא פשוט לא מקצועי? או שאני ממציאה הכל ומגזימה אני לא מבינה
אני לא מסוגלת להגיע לנקודה שאני מבקשת אבחון מהפחד שהוא יגיד לי שהוא לא חושב שיש לי משהו או שאני כן אלך לאבחון ולא יגלו כלום ואני פשוט ארגיש שעשיתי מעצמי צחוק
ופעם אחת ממש כשרק התחלתי ללכת אליו אמרתי שאני חושבת שיש לי הפרעות קשב והוא אמר שהוא לא חושב שזה סביר כי יש לי ציונים ממש טובים אבל אם אני רוצה אפשר ללכת לבדוק את זה
אני כבר לא יודעת מה לעשות איך אני מבקשת אבחון בלי להרגיש שאני עושה צחוק מעצמי ושאני נואשת בקטע רע