כתבתי משהו (אני יודעת שזה לא כל-כך טוב אבל זה מרגיש מדויק)

את בדמיון שלי, את בחלומות שלי, את מצויירת על הדפים שלי, את ברצון שלי ואת בטלפון שלי. אבל מתי תיהי פה? מתי תיהי מולי ותספרי לי מה עובר עלייך? מתי תיהי לידי ותחזיקי לי את היד חזק? מתי תיהי מאחורי ותחבקי אותי אם כל אהבתך? הגעגוע לא הורג, הוא צורב בעורף, הוא צורב כמו עכביש שתופס ולא עוזב. הוא צורב כמו סיכה שנתקעה. הוא צורב כמו הוא הרצון שלי להיות איתך.