קרה לכם שהתאהבתם כל כך שזה הרג אתכם מבפנים שאתם לא יכולים לקרות?

בטח שקרה, שרף לי מבפנים כל יום אבל זה עבר בסופו של דבר

כן, הרגשתי תלויה בבן אדם ורק חיכיתי ליחס ממנו במובן כזב שאפילו רבתי איתו סתם ככה בכוונה סתם בשביל שיתייחס אלי. זה היה מזעזע

כן, אני יודעת שזה נשמע סוטה, אבל בבן דוד שלי... לא גדלנו ביחד והכרתי אותו רק בגיל 13 אז... כן
עכשיו כבר לא

שואל השאלה:
אני לא יכולה, אני פשוט רואה את הבנאדם כל יום וזה שובר אותי שאני מדברת איתו ונמצאת איתו אבל אני לא אוכל לקדם את זה אף פעם, שובר לי את הלב להיות רחוקה מהבנאדם או לראות אותו עצוב ואין כלום שאני יכולה לעשות לגבי זה

כמוך, כמוני... לדעתי צריך להיות קבוצה לאנשים כמונו, שנעודד אחד את השני לעשות דברים ןלצאת ביחד.. כי לא משנה כמה חברים יש לך... כשאתה שבור לב לא תמיד הם יכולים להכיל

המצב הנוכחי שלי

כן
זה ממש כואב

כן

כן עכשיו זה קורה

כן יכול לקרות פשוט אין לי אומץ לזה כי אני סתומה

חח כן זה הורג אותי כבר שנה:)

כן זה היה סיוט תודה לאל שהעינוי הזה נגמר

חד משמעית

כן,עכשיו

מנסיון שלי ואגב אני עדיין חווה את זה. זה כואב פיזית בלב שורף את נשמה לעיתים אפילו אני בוכה יש לי ידידה שאני כול כך רוצה להיות איתה אני רוצה להיות איתה כול חיים שלי ואפילו זה לא יספיק יש בה משהו מיוחד אני מרגיש אליה חיבור מיוחד.עדינות שלה הלב הענק שלה היופי שלך העיניים שלה המבט שלה זה וואוו ואני מרגיש שהיא גם רוצה את זה אני חושב שהיא מסתירה את רגשות שלה כלפיי אתם לא יודעים איזה כאב זה כול יום ויום הלוואי שיום אחד זה ייגמר ונהיה ביחד זה לא עניין של סקס אין לי העדפה לזה זה נטו להיות איתה ותהיי איתי וכול כך באלי לנשק את את שפתיים שלה

שואל השאלה:
הצילו מישהו יודע איך להתמודד עם זה

שואל השאלה:
זה ממש רעיל, תנסי להתרחק ממנו ולתת לזה לעבור.