דתיים הם אנשים עם מגבלות וחוקים קשים או שהם אנשים חופשיים ?

אנשים עם מגבלות וחוקים קשים שמאמינים שהם אנשים חופשיים

תלוי איזה זרם יש כאלה שיותר נוקשים ויש כאלה שפחות אבל בכללי יש מגבלות מסויימות שכל הזרמים מוגבלים להן

יש מגבלות ברור אבל זה לא אומר שאנחנו כלואים

חופשיים. ועדיין שומרים על החוקים של הדת

אפשר לומר שזה כמו לגור במדינה
אתה חופשי אבל יש לך את הכללים שצריך לשמור

כן יש מגבלות אבל המגבלות הן לטובתנו

יש מגבלות אבל בסופו של דבר אתה אדם חופשי

דתיי האמת (האמת דווקא), הם אנשים עם מגבלות וחוקים קשים שהופכים אותם להכי חופשיים

יש כאלה ויש כאלה. עניין של אופי. בדיוק כמו אצל לא דתיים.

חופשיים הם לא איך שלא תסתכל על זה , כמה נוקשה ? כל אחד בדרך שלו

חופשיים, כי הם יכולים לבחור בין טוב ורע. אם אין חוקים ומסגרת בה אתה פועל, אז אין לך הפרדה בין טוב ורע ומה שאתה עושה מותנה בגורמים חיצוניים, כלומר אתה עבד של התנאים. לדתי בכל תנאי נשאר החופש לעשות את מה שטוב או לדרדר לרוע.

עם חוקים קשיים, אבל חופשיים מן יצרם.

החקוים האלה הם לטובתנו והם שומרים עלינו ומקדשים אותנו.

ואומר (שמות לב טז): "והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות", אל תקרא חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.
--
שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה: שרק הוא אינו משתעבד וגם אינו משועבד להגופניות, וזאת החירות, שנפשו אינה משועבדת לתאות הגופני, זהו לבד חירות האמיתית ולא כשתאותו משוחרר ונפשו משועבדת לתאוה: (תפארת ישראל)

לדעתי האדם ששומר מצוות הוא האדם היחיד החופשי באמת.

אדם שלא שומר תורה ומצוות הוא משועבד לתאוות שלו ולרצונות שלו, ובגלל שמה שעושה לו טוב זה רק הרצונות שלו, אז כשהרצונות שלו לא מתממשים הוא מרגיש כואב ומתוסכל.
בניגוד לאדם המאמין שלא משעובד לרצונות שלו, הוא תמיד יכול למצוא טוב ואושר בכל מקום שהוא נמצא, כי אם הכל מהבורא, אז הכל טוב.

החופשיים האמתיים. לא משועבדים ליצר