15 תשובות
ממש כמו שזה נשמע
שואל השאלה:
מה זאת אומרת?
אנונימית
זה נורא משתנה מאדם לאדם. ממליצה לך לקרוא בגוגל אני קראתי על חרדה חברתית והיו לי את הסימנים שכתובים שם. אם את שואלת כי את חושבת שיש לך חרדה, תקראי ואם את מרגישה הזדהות אולי תלכי לאבחון.
שואל השאלה:
אני לא יכולה ללכת לאבחון כי אני לא יכולה לדבר עם ההורים שלי :(
אנונימית
אז לפחות תנסי לקרוא ולראות אם את מרגישה את מה שכתוב. בכל מקרה אם אין לך אם מי לדבר אז אני תמיד פה.
לאבחן את עצמך דרך גודל הדבר הכי לא טוב שאפשר לעשות..
את חייבת אבחון רפואי ואני למזלי ביקשתי עזרה לפני שזה התדרדר
שואל השאלה:
אני באמת באמת באמת לא יכולה
אנונימית
אוברטינקינג, להקפיץ את הרגל ולבהות בנקודה כלשהי, לכסוס ציפורניים, להסתכל להרבה מקומות ממש מהר, קושי בנשימה, למצמץ מהר
חרדת נטישה זה שאת מרגישה שכולם עוזבים אותך ושואלת את עצמך אם לבן אדם אכפת ממך וכשאומרים לך שאוהבים אותך קשה לך להאמין
את רואה את הניתוק קשר בא, את תרצי שיחבקו אותך הרבה
חדרה בעיקר שיש לחץ ומחשבות שמטרידות אותך בקצב מאוד מהיר ולפעמים לא יודעים מה מטריד אותך אבל פשוט מתחיל להילחץ ולפעמים לרעוד, זה יכול לבוא מאוברטינקינג, וחברה חברתית זאת חרדה שאתה מרגיש לו בנוח עם עוד אנשים כי אתה מוטרד ממה שאנשים חושבים עליך בעיקר
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא סומכת על אף אחד, אני לא מספרת כלום לאף אחד וגם אם אני מספרת למישהו משהו אז רק משוה קטן, אני תמיד חושבת שכולם שונאים אותי, אני חושבת כל כך הרבה, אני בלחץ 24/7, ממש קשה לי להתחבר, כל כך הרבה דברים יות4
אנונימית
דבר ראשון, אף אחד פה לא מוסמך בשביל לאבחן אותך
בשביל לדעת אם באצת יש לך חרדה חברתית את צריכה ללכת לבעל מקצוע, בתור מישהי שסבלה מחרדה חברתית והתקפי חרדה ועדיין סובלת מזה כדאי לעלות על זה כמה שיותר מהר בשביל לדעת איך לטפל בזה נכון ולתפוס את זה בזמן.
תסמינים אפשריים יכולים להיות כמו לחץ מסביב להרבה אנשים, במקומות צפופים, מוזיקה רועשת מידי ועוד דברים בסגנון,
שוב, זה יכול לבוא בכל מיני צורות והדברים האלה הם לא בהכרח תסמינים, הייתי ממליצה ללכת לטיפול פסיכולוגי ו/או פסיכיאטרי, אני הולכת לשניהם ויכולה להגיד שכרגע זה דיי עוזר לי עם התהליך
שואל השאלה:
אני באמת באמת באמת לא יכולה
אנונימית
מה את לא יכולה?
שואל השאלה:
ללכת לטיפול כי בשביל זה צריך לדבר עם ההורים
אנונימית
את חייבת, לא תוכלי לטפל בזה בדרך אחרת,
אני יכולה להגיד לך שאצלי מדריך שלי בצופים פנה להורים וככה הם גילו וזה הוביל לפסיכולוגית ויותר מאוחר לפסיכיאטרית, אם הוא לא היה אומר להורים שלי לא יודעת איך הייתי מתמודדת עם זה לבד