תשובה אחת
אוקיי אני אסביר לך כמו שאני כותבת, אבל זה משתנה ממקרה למקרה ממנהג לנהג.
דבר ראשון מתחילה בבן כמה המטופל, איך מצאנו אותו ומה רמת הכרה. - בן 45 ישוב על ספסל ברחוב בהכרה מלאה.
אחרי זה כותבת מה קרה ומה אמרו לנו. בצורה של לדבריו, מתי קרה, מה קרה ואז ממה הוא סובל/מה מפריע לו כעת. - לדבריו, כחצי שעה טרם הגיענו נסע על קורקינט חשמלי ונתקע באבן, כתוצאה מכך נפל ונחבל בראש, בברך שמאל וביד ימין. כעת, סובל מכאבים באזור הראש, בברך שמאל, שפשופים ביד ימין, סחרחורות ובחילות. שולל אובדן הכרה.
ואז בבדיקה- לרוב יתחיל הצדדים כמפורט ואז להמשיך לפרט לפי מה שיוצר רלוונטי למקרה (כאן אני אכתוב פחות או יותר מה אני מכניסה תמיד ואז תלוי נהג הוא מוחק מה שהוא לא רוצה שיכנס שם) ופשוט סימנים שאנחנו רואים על המטופל והרגשות של ממה הוא סובל/ לא סובל. - בבדיקה, מדדים כמפורט, מתקשר, מתמצא בזמן ובמקום וזוכר את כל פרטי האירוע, יציב המודינאמית, ללא קושי נשימתי הנראה לעין, ללא חבלות נוספות למעט שפשופים בברך שמאל וביד ימין, בחילות ללא הקראות בנוכחות הצוות, סחרחורת, ללא חיוורון ואו הזעה וללא תלונות נוספות.
כאן תלוי אם בא לי או לא להוסיף אבל מפונה/ לא מפונה ולאיפה.
מפונה למיון להמשך בירור וטיפול.

עשיתי את זה בהתבסס על מקרה שהמצאתי הרגע, ככה שלא יודעת כמה אפקטיבי כל האנמנזה היא אבל אני אנסה לחפש אנמנזה שבוודאות הייתה טובה ואשלח כאן.
אבל זה פחות או יותר המבנה שצריך להיות, פשוט כל אחד כןתב בסגנון שונה.