שמעו שאני לא יודעת מה לעשות

סליחה על האורך
החבורה שלי מתה, והן החברות היחידות שלי.
זה לא כמו שהיה בתחילת שנה,שהיינו מדברות כל הזמן. אנחנו כבר לא כל כך בקשר
אני גם לא כל כך רוצה להיות איתן בקשר כי זה לא אמיתי, אתם מבינים? אלו לא חברות לחיים, אלו לא חברות שאפשר לספר להן הכל בלי שישפטו. הן חברות כזה לדבר סתם שמשעמם ונגיד לצאת מידי פעם לקניון גג.
אני רוצה חברות אמיתיות חברות לחיים שאפשר לדבר איתן על הכל ושלא יעשו דרמות מהכל.
הייתה לי שיחה מאוד ארןכה עם חברת ילדות שלי שהיא היחידה שנשארתי איתה בקשר והיום אנחנו לא כל כך מדברות. הייתה לנו שיחה על תקוםת היסודי וזה העלתה בי מלא זיכרונות, לרגע התגעגעתי אלייה כי היינו חברות כל כך טובות.
היא השתנתה ברמות, היא חסרת ביטחון ומופנמת יותר לא כמו שהיה פעם, אבל זה הגיוני כי זאת תקופת ההתבגרות, אבל לא חשבתי שהיא תיהיה ככה כי היא תמיד הייתה מישהי עם ביטחון
בקיצור אני נדפקתי במבחינה חברתית, כי כל השכבה שלי מלוקדת וזה לא פיתרון פשוט להידחף למקום שאני לא קשורה.
אתם מבינים, זה לא שאני שונאת את החברות שלי הן פשוט לא באמת חברות הן סתם בנות שמדברות איתי כשמשעמם ואני לא אשקר גם אני ככה, אנחנו פשוט לא חבורה אמיתית
החברת ילדות הזאת שאמרתי, היחידה שמדברת בקבוצה וגם אני. זה ממש כמו צאט פקטי פשוט עם עוד כמה אנשים שצופים בנו
יש לה חברות אחרות ויש לה תחביבים שונים משלי אז זה לא פיתרון להיות איתה בקשר כי אנחנו מדברות בקבוצה הזאת גג פעם פעמיים בשבוע
תודה רבה למי שקרא עד לפה והשאלה שלי היא
זה נורמלי? כאילו המצב הזה קורה לכולם בחטיבה? שאין חברים לחיים וזה סתם כמה ידידים שמדברים כשמשעמם? כי יש חבורה ענקית בשכבה שלי שהן ממש נפגשות כל הזמן וחברות ממש וכל הזמן ביחד
ולפעמים אני מקנאה בהן בכמה שהן חברות טובות
אם זה משנה אז אני בכיתה ח
אשמח אם תייעצו לי משהו