תשובה אחת
חוק יסודות התקציב קובע את עקרונותיו של תקציב המדינה, ואת מרחב התמרון של מנסחי התקציב.

אישור התקציב מלווה במאבק עז, שבו מנסה כל אחת ממפלגות הקואליציה להשיג תקציב גדול ככל האפשר למשרדיה ולגופים הנתמכים על-ידם. להצבעה על התקציב נודעת חשיבות רבה, והאופוזיציה עושה ככל יכולתה כדי להכשילה.

החל משנת התקציב 1986 מלווה אישורו של חוק התקציב ב"חוק ההסדרים" שהוא שלל תיקונים בחוקים שונים, שיש להם השפעה על התקציב. החל משנת התקציב 2004 שונה שמו של חוק זה ל"חוק המדיניות הכלכלית", אך לא חל שינוי במהותו.

משרד האוצר מלווה את הליך גיבוש התקציב, לפי הפרמטרים המאקרו-כלכליים ובהתאם למסגרות הקבועות בחוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, ובכך שהוא "מכריח" את הממשלה לקבוע סדרי עדיפויות בתוך המסגרות שנקבעו. ללא פיקוח כאמור, עלול להיווצר מצב שבו כל שר או כל משרד יראה בפניו "נושא חשוב" ויגדיל בשלו את ההוצאה התקציבית, בלא שהממשלה תראה את התמונה הכוללת - ובפרט: האם הוצאה זו תואמת את סדרי העדיפויות שקבעה הממשלה עצמה.