היום התחלתי את הסדיר וקשה לי מאוד כאן

לא לא לא לא בבקשה לא אל תברח אתה תסתבך

שואל השאלה:
אז מה אני עושה?

^ זה לא קשור למפונק זה ממש מובן מאליו
יפה שלי זה מקום חדש ובהתחלה זה ממש קשה זה ברור ומובן.
אל תברחי כי את סתם תקבלי כלא ואת תסבלי יותר אז פליז לא.
את מדהימה ואני סומכת עלייך שאת יותר חזקה מזה.
תנסי עוד כמה ימים.
אם ממש ממש נורא תנסי לעשות משהו כדי לצאת משם.

מה תפקידך?

היי אנונימית יקרה,
ראיתי את השיתוף שלך והיה לי חשוב להגיב, מקווה שזה בסדר..
נשמע שאת חווה בלבול גדול בעקבות המעבר לסדיר, אולי את מרגישה בדידות ותסכול בגלל השינוי שאת עוברת עכשיו..
אני יכול רק לתאר לעצמי כמה שהתחושות הקשות האלו עלולות להיות כבדות ומעציבות..
יקרה,
אני מתנדב בסה"ר- סיוע והקשבה ברשת. יש לנו בסה"ר צ'אט אנונימי שזמין ופתוח לכולם(:
אני רוצה להציע, אם את מעוניינת כמובן.. לשלוח לנו הודעה. בצ'אט ינסו כמיטב יכולתם לעודד, לתמוך ולשחרר מהבלבול שאת חווה..

שלך,
מתנדב סה"ר.

את יכולה לנסות לעבור / לתת לזה עוד כמה ימים / להתבגר

לא בכוונה לזלזל אבל הדור של היום הרבה יותר מפונק והאמת גורמים בצה"ל דיברו על זה שהגיעו אליהם הרבה מגוייסים שבקושי יכולים לדאוג לעצמם (לא אומרת שאת אחת כזאת) מה שאני מנסה להגיד זה שנכון שבצ"הל לא תמיד קל אבל זה משהו שצריך לעבור ומשהו מחשל במיוחד לפני שאת הולכת "סולו" (מגיע לאזרחות לאחר מכן)

אם תברחי זה נפקדות וסתם תקבלי כלא
אהובה זה בסיס חדש מקום חדש הגיוני לגמרי תני לעצמך להסתגל אצלי גם בהתחלה הכל היה נראה שחור