אני חייבת עזרה ובאמת שתקחו אותי ברצינות

מבינה ממש אבל בזה בדיוק את צריכה להילחם
כי יהיו הרבה פעמים שאת תיהי מחוץ לבית ויהיו "שעות שאת יכולה לא לאכול בהם" אבל את צריכה לאכול והגוף שלך צריך את זה
ותנסי אולי לאכול לבד או עם חברה שיודעת שקל לך לאכול איתה ובאמתתילחמי במחשבות האלה

היי אנונימית יקרה,
שומעת את חוסר האונים שבטח מתעורר עכשיו לגבי העתיד הקרוב. מסיקה מהדברים שלך שההתמודדות עם הפרעת האכילה כאילו סוגרת עלייך עד שאולי נראה שאת לכודה בתוכה. לא יכולה לדמיין כמה מבהיל זה ודאי מרגיש כשאת לא בטוחה איך תצליחי להתמודד עם הטריגרים הרבים שבית הספר מציף. נראה אולי שכל זה ממש מעורר בך פאניקה מהחשש מאובדן השליטה שוב על עצמך מול האוכל.
יקרה, אני משערת שהמסע שאת נמצאת בו יכול בטח להרגיש מאיים ומפחיד לפעמים. לא יכולה לדמיין את העייפות שיכולה להיות בניסיון ההחלמה הארוך, בייחוד אחרי הדרך המשמעותית שכבר עשית. לא כתבת אם את כרגע מטופלת, אבל במידה וכן אולי לשתף את המטפלת או מישהו קרוב אחר שמכיר את ההתמודדות שלך, ברגשות האלו יקל עליך מעט.
חוץ מזה, אם תרצי, אני מזמינה אותך אלינו לצ'אט האישי והאנונימי של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). אחד המתנדבים שלנו יהיה שם כדי להקשיב למה שתבחרי לשתף, להיות איתך בקצב שלך מבלי לשפוט, ואולי לחשוב איתך יחד על מה יכול לעזור לך כרגע.

שלך,
מתנדבת סה"ר

אני כמוך בדיוקק את לא מבינה אפילוו , אם את רוצה בכייף בואי לדבר בפרטיי