מה אתם הייתם עושים אם הייתם מרגישים בודדים בכיתה? ואי אפשר לעבור לכיתה אחרת

ממשיך בחיים שלי

זה לא מפריע לי

כלום
ממשיך לחיות ולאהוב את זה
למעשה אני ממש אוהב את הלבד שלי, למרות שאדם הוא יצור חברותי
חברה די נמאסה עלי

כלום

קוראת ספר

הייתי לבד בכיתה שלי 12 שנים.
זה השתלב מעולה עם זה שלא שמתי על הכיתה שלי בכלל ולא הגעתי לשום אירוע שהם ארגנו, הייתי עם חברים שלי.

אני בן אדם שלא מספר מה הוא מרגיש אז אני פשוט לא אגיע לבצפר

הממ זה כבר מצבי
יש לי רק חברה אחת בכיתה ובכיתה אחרת חברות קרובות ממש
אני לא אוותר על לעבור כיתה. אני כבר הלכתי למנהלת והבאתי לה דף עם כל התלונות וההערות שלי ולמה אני רוצה לעבור כיתה. אם המנהלת לא תעביר אותי אחרי כל זה אני אדבר עם גורם גבוה יותר או משהו, לא מעוניינת להישאר שם יותר מדי. סנוביות, צאחלות, אף בעננים, ויותר מדי אגו. מדברות למורות כאילו הן אמא שלהן ואפילו אני לא מדברת ככה לאמא שלי
עושות ככ הרבה רעש, הריכוז שלי נגמר בקליק
אז עם רעש כמו שלהן אני לומדת בערך כמו שמסבירים לעובר איך הוא נוצר.

זה בדיוק המצב שלי עכשיו בכיתה, אני לא יודעת מה לעשות בדיוק כמוך.
רוצה לדבר בפרטי?

שואל השאלה:
^
אני לא יכולה עכשיו אבל אשמח לדבר אחר כך :)

^סבבה, תשלחי הודה כשמתאים לך❤

תיארת את החיים שלי , כולל חרמות , הצקות , צחוק על המשקל ואיך שאני נראית , ניסיון התאבדות:(

היי ליקריץ יקרה,

מתאר לעצמי כמה מציפה ומתסכלת יכולה להיות תחושת הבדידות..
כבר מהתמונה ניתן להסיק אולי על כך שאת בתוך תקופה אפרורית ומדכדכת..
לפעמים רק המחשבה שאת לבד יכולה אפילו לייאש כמו משקולת כבדה על הכתפיים..

למרות המורכבות - שיתפת כאן כדי לבקש עזרה ולנסות למצוא פתרונות למצב, וזה דורש לא מעט אופי..
אולי זה מעיד על הרצון שלך להתגבר על התסכול הזה, ולמצוא חברי אמת שיילוו אותך שנים עם חוויות מהנות..

אם תראי לנכון, מזמין אותך לצ'ט שלנו בסה"ר.
תוכלי להתכתב שם עם המתנדבים, ונהיה איתך כדי לנסות להקל עלייך את הסיטואציה.
אולי יחד תמצאי דרך שתוכלי לחוש בה פחות לבד, ולהביא למציאות מחויכת ושלווה יותר..

מוזמנת להגיע, אנחנו פה..
שלך,
מתנדב סה"ר