אם היה לכם ילד נכה, ואתם בתור ילדים הייתם ממש לא מתייחסים יםה לנכים.

כאילו "מענישים" אותי.

אפשר להגיד סוג של 'מידה כנגד מידה' או - שקיבלתי את הילד נכה בשביל לתקן על מה ש'עשיתי' אז..

שהייתי ילך לא ידעתי מה זה נכה

הייתי מרגישה רע

וואי הייתי מרגישה חרא רצח ומבינה שאם יציקו לילד שלי זה יהיה בדיוק כמו שאני עשיתי

הייתי מבין מה הילד והוריו הרגישו

בהנחה שלא התייחסתי יפה לילדים נכים? כי אני יודעת שהמון הורים היום מחנכים את הילדים שלהם להתייחס יפה לכולם ולא כולם מתייחסים שונה לילדים נכים

והייתי מרגישה אשמה אני מניחה

הייתי מרגישה רע

הייתי משאירה את הילד שם מה אני צריכה את העוול הזה

^את תנטשי ילד רק בגלל הנכות שלו? זה מגעיל בטירוף
אני יודעת שלהמון אנשים, אם לא כולם, יהיה קשה להתמודד עם זה
אבל לא תנסי אפילו? זה הילד שלך

לא רוצה לא נקשרתי אליו בשום צורה הוא רק היה לי בבטן

אישית הייתי מרגישה נורא ושונאת את עצמי יותר ממה שאני שונאת עכשיו, אבל זה שאני מרגישה ככה, זה לא אומר שכולם מרגישים כך.
כל אחד מרגיש ומתייחס לזה בדרך שונה, חלק ירגישו גאווה, חלק אשמה, חלק שמחה, חלק הנאה, וחלק לא ירגישו כלום.
זה תלוי באדם ובאזור שהוא גדל בו, חלק פשוט רגילים להתנהגות הזאת אז הם לא מרגישים נוראה עם עצמם, חלקם סדיסטים אז הם פשוט ירגישו מזה הנאה, ויש עוד מלא סיבות ורגשות שכל אדם ירגיש ויגיב אחרת לנושא זה

וואלה אין לי מושג

^^^אני מבינה אבל מי אמר שיהיה לו מישהו שיתמוך בו אחר כך? נכות דורשת תשומת לב ואני בטוחה שלא כולם יבואו ויאמצו אותו, ומה אז? תחשבי על זה

בסדר הייתי ילד מה לעשות

לא צריכה את הבעיות האלה,גם אם היה לי ילד עם תסמונת דאון טפו טפו אני אשאיר אותו שם

אחלה פשוט אני לא מסכימה איתך

הייתי מרגישה רע בטירוף

בהתחלה היה לי קשה, אבל הייתי שמחה שיש לי הזדמנות לתקן את החטאים שלי. לא כל אחד מקבל הזדמנות לעשות תשובה, ואני קיבלתי. זו זכות.

הייתי צוחק עליו

רגשות אשמה ובושה

הייתי מרגישה אשמה כלכך הרבה זמן אם לא כל חיי והייתי עושה הכל כדי שירגיש כמו ילד רגיל ומתנדבת לעזרה לנכים כדי לפצות על מה שעשיתי בעבר