זה עצוב שאני בת 24 וכבר וויתרתי על לנסות להכיר חברים??

תמשיכי לנסות, אל תתייאשי

במקום מסוים כן, אני יודע איך את מרגישה.

תמשיכי לנסות ואל תוותרי

שואל השאלה:
^^ הייתי מנסה אם הייתי יודעת מה אני אמורה לעשות, אני פשוט חושבת מה הטעם?
במובן מסוים אני יכולה להבין אנשים אחרים שלא רוצים להתחבר איתי, יש להם את החברים שלהם שהם מכירים אז בשביל מה לנסות לשמור איתי על קשר?
אולי אני צריכה ללכת לאיזה מקום של אנשים שמתקשים להכיר שגם הם חסרי חברים כאלה ולנסות להתחבר איתם... אני לא יודעת

בהנחה שאת עובדת, איך המצב החברתי שלך נראה שם? את ניגשת לאנשים בעצמך?

אני בטוח שכולם יאהבו אותך, אל תתיאשי!!

שואל השאלה:
אני אתייחס ללימודים, אני כן מדברת כזה עם אנשים ומנסה להתערב בשיחה, אבל אני מרגישה שלאף אחד לא יהיה אכפת אם אני לא אגיע שבוע לדוגמה.
אני ניגשת לפעמים לאנשים שיושבים בהפסקה בדשא כזה אבל אני מתקשה לפתח איתם שיחה מעניינת.
אני פשוט לא מספיק חברותית כנראה, אין לי את האופי הזה לשבת ולפטפט ולדבר שעות, אני לא אנרגטית מאוד אני די שקטה כזאת ליד אנשים (בבית אני בדיוק ההפך וזה מדכא אותי שאני ככה).
כבר כתבתי שאין לי גם מה להציע בשיחה כי אני לא עושה דברים מעניינים ממש, אז מה אני אספר להם? בכנות חשבתי להתחיל לשקר ולהמציא דברים לא יודעת משהו

את מזכירה לי את האוכלוסיה בה למדתי איתה בכל משך הקורס האחרון שעשיתי.
אנשים כפויי טובה שדואגים רק לעצמם ולעולם לא יהיה לכם אכפת לדוגמא ממני, אפילו שאשמור על כבוד ונימוס מינימלי, אין להם את זה בגוף.

לא ציפיתי לשום דבר מאף אחד מהם אז זה עבר טוב יותר למרות אי הנעימות.

תמיד תזכרי שהלימודים מסתיימים ואנשים גם, הלימודים שלי הסתיימו לפני חודש ואף אחד לא תקשר איתי מאז.

אני נמצא במצב דומה מאוד לשלך, את נשמעת כמו מישהי מגניבה שרוצה להעניק מהטוב שלך לאנשים ראויים ולקבל את זה בחזרה, זה מקסים.

אל תשקרי לאנשים לגבייך, שקרים כאלו אף פעם לא מסתיימים טוב ומתגלים כשהקשר מתעצם. אילו דברים מגניבים את אוהבת לעשות?

שואל השאלה:
אני אוהבת לצייר, לכתוב, לנגן בגיטרה, לטייל, לרקוד, לומדת קצת שפות (הפסקתי בגלל הלימודים) , אוהבת גם לצלם, לערוך סרטים

לא יודעת אם זה מגניב אבל אני אוהבת לעשות את הדברים האלה
וכן אנשים נותנים לי תחושה שהם עושים טובה שהם מדברים איתי.

את מתעסקת בדברים שאנשים בעלי אינטיליגנטציה גבוהה מתעסקים בהם, גם אם הם אנשים שקטים.

לי ולך קיימים מכנים משותפים מבחינת תחומיי העניין ואני תמיד אומר על עצמי שאני בחור מגניב ומעניין מאוד, אז ברכותיי, יש לך את זה גם:]

כדאי להשאר לבד לגמרי ולא להשאר עם אנשים שגורמים לך להרגיש מעורערת נפשית בצורה כבדה בכל שניה שאת נמצאת באינטראקציה איתם.

שואל השאלה:
תודה רבה

מבינה אותך גם אני כזאת בדיוק

אני בת 20 ואני בדיוק ככה כמוך, זה כ"כ קשה להכיר בגיל הזה חברים כי אין מסגרות קבועות, לנסות להמשיך זה יפה אבל זה באמת מסובך כי גם לי באמת פתרון לזה ומה שאני באמת חושבת עליו זה לנסות להכיר או אולי לנסות לחזור לקשרים קודמים, בכל מקרה את תמיד יכולה לשלוח לי הודעה ואני אשמח לדבר איתך:)

לא, אם לומר את האמת גם אני ככה, כנראה את פשוט פחות מסתדרת עם אנשים ואוהבת יותר את הלבד שלך, אין בזה שום דבר רע. אם זה כזה מבאס אותך, תלכי לכל מיני מקומות ותנסי פשוט סתם ככה לדבר עם אנשים על כל דבר שעולה לך לראש, זה אפילו לא חייב להיות דבר מעניין, זה יכול להיות כל דבר שפוטנציאלית אפשר לפתח ממנו שיחה אם רק מוצאים את הבן אדם המתאים.
ואם טוב לך ככה - תישארי ככה, זה שאין לך חברים לא אומר שאי אפשר להנות מהחיים בשום צורה.
העיקר שתעשי את מה שאת הכי שלמה איתו ועושה לך הכי טוב.