אתם חושבים שמישהו אובדני יהיה אי פעם שמח?

לא נראלי

כן ברור, גם שמישהו אובדני הוא יכול לשמוח ולחייך

אף אחד לא עצוב כל הזמן
אז כן

אנשים אובדניים גם יכולים לשמוח ולחייך
זה פשוט לא קורה הרבה

כן

כן אני שמח מפעם לפעם

בטחח זה הכל עיניין של תהליך וסביבה

שואל השאלה:
ברור שהם יכולים לחייך, אני מדברת על האם הם אי פעם יצליחו להיות לא אובדניים, באופן רציף

אחרי טיפול? כן

כן. מניסיון. אפשר להתגבר על זה, ולהגיע למקום טוב יותר בחיים.

אני הייתי אובדני, הייתי בשני אשפוזים והיה לי באזור ה10 ניסיונות. זה הגיע לרמה של פעמיים שלוש בשבוע שהייתי במיון, וחשבון האמבולנס היה 5,600 שקל. ובין ניסיון לניסיון, הייתי שמח. הרגשתי גם טוב. הרגשתי שטוב לי. עכשיו אני במקום אחר, אני בפנימייה ואני באמת רואה עתיד לחיים שלי, ויש לי תכנונים הלאה שהם לא למות. אני חושב שזה עניין של עבודה, אבל בסופו של דבר כל בן אדם אובדני יכול לצאת מזה, עם הטיפול המתאים.

ברור, אבל זה דורש טיפול

שואל השאלה:
marlboro red
כמה שנים זה לקח?

אני אובדני מכיתה ג', כשאובחנתי עם פוסט טראומה. הכול התפרץ בערך בגיל 12, אז נכנסתי למאניה ואז לדיכאון, והיום אני כבר בן 15 ועדיין צריך טיפול פסיכיאטרי ומעקב יום יומי (אני בפנימיה). זה לקח שלוש שנים אבל אי אפשר באמת לדעת שזה הסתיים כי אני יודע שזה לא. זה ייקח עוד זמן, לפי מה שהפסיכיאטר שלי אמר לי, זה עניין של שנים ואני אמשיך לסבול מההפרעה כל החיים שלי. אבל עם הטיפול הנכון, בשלב מסוים, אובדנות לא תהיה המפלט שלי.