איך אתם חושבים שהפסיכולוגית תגיב אם אני אספר לה שיש לי מחשבות אובדניות?

אני חושבת שהיא תנסה להבין למה ובהמשך תנסה לפתור את זה איכשהו

היא תתחיל לשאול שאלות על זה

תתעלם מזה
כי פסיכולוגיות הן חארות בלבן בריבוע
זו האמת

שואל השאלה:
אז עדיף לא לספר לה? אני לא רוצה שהיא תדווח

תשמעי היא בעלת ניסיון, היא יודעת מה צריך לעשות במקרה כזה לטוב ולרע. תספרי לה

אני חושבת שהיא תנסה להבין למה זה קורה ואל תדאגי היא לא תגיב קיצוני או כל דבר אחר שכזה
ואני לא חושבת שהיא תספר להורים ואם
כן היא תודיע לך לפני

אני חושבת שכדאי לך לספר
היא תעזור לך להתמודד עם זה
אבל אם היא תראה שזה מעבר למחשבות..היא כן תדווח

שואל השאלה:
איך היא יכולה לדעת אם זה מעבר למחשבות?

תקשיבי, לדעתי אם היא תספר, מה אכפת לך? לפחות תקבלי עזרה. זה לא טוב לשמור את זה.
ההורים שלך לא יכעסו עלייך, לפי דעתי להפך, הם ישמחו אם תוציאי את מה שקשה לך ותקבלי עזרה לגבי זה.
בכל מקרה... היא תספר.
יש כאלה שלא מספרים - אבל אם זה מהווה סכנה לעצמך, אם את פוגעת בעצמך, או יש לך כוונות לפגוע בעצמך, הם יספרו להורים.
זה חשוב שכן תוציאי את זה ותשתפי מישהו בזה, במיוחד מישהו מקצועי, זה באמת רק יעזור לך.

היא שומעת דברים כאלה הרבה. היא תנסה לעזור לך.

תדווח להורים שלך

היא תנסה לעזור לך זאת המטרה שלה