14 תשובות
לא הלכתי ממש לטיפול אבל היו לי שיחות עקביות עם צוות שעזרו לי להתמודד עם זה והיה ליווי גם פיזי ביחד עם השיחות וזה היה בתקופות, פעם זה היה מתוך דאגה של הסביבה ופעם זה היה מתוך יוזמה שלי של לצאת מהמצב
אנונימית
לא פניתי, סיפרתי לחבר קרוב שתמך בי
אנונימית
לא קיבלתי טיפול. אבל הבנתי שאין לי חברות תומכות ושהן רק דירבנו אותי עוד יותר. ברגע שניתקתי קשרים התחלתי להחלים
אנונימית
אישפוז מלא של כמעט חודשיים ואז הייתי באישפוז יום שנה מלאה, קיבלתי טיפול ישר כי זה התחיל מלהיות במיון בגלל הפסיכולוגית שהייתי אצלה והיא הייתה המומה ממני ואחרי רק 3 מפגשים שהייתי אצלה היא הביאה הפניה לאמא שלי בלי שידעתי ,הייתי בת 16 אז לא הייתה לי בחירה ולא ידעתי שזה הולך להיות אישפוז , פעם כעסתי על זה ממש אבל היום שאני אחרי זה תכלס מה שהציל אותי ובלי הטיפול הזה אין לי מושג איפה הייתי היום
היום אני אחרי זה אבל עדין יש תקופות
מכיוון שאני לומדת בפנימייה אז לא יודעים איך לטפל אז זה באה עם איומים לעוף ואם הייתי עפה אז למקום גרוע ממש כנראה אשפוז וכל הצוות מסתכל עלייך אוכלת וכל השיט הזה אז זה לא טיפול הטיפול בא אך ורק ממני למרות שהוא גרם למלא נזקים נפשיים אחרים אם לא מטפלים נכון
אנונימית
אניבהמתנה לאשפוז בתל השומר):
הייתי באשפוז יום שנה וחודש ובאשפוז מלא (פסיכיאטרי) שלושה שבועות ובאשפוז רגיל בגלל דופק נמוך שבוע וחצי
לא יוזמה שלי, המטפלת שהייתי אצלה בלי קשר לזה הבינה והעובדת סוציאלית הביאה לי צו בית משפט שמחייב אותי
גם אני הייתי 3 שבועות באשפוז רגיל בגלל דק נמוך^
לא הייתי בטיפול, סיפרתי לחברה ממש טובה שלי שעוברת משהו דומה לכמו שלי וזה ממש עזר לי
אמא שלי גילתה ולקחה אותי לפסיכולוג שמתמחה בהפרעות אכילה.
בהתחלה הייתי אנטי ושנאתי ללכת אליו זה היה נראה לי דבילי ואידיוטי מאוד, אבל הוא באמת עזר לי .
כרגע אין לי אבל בעבר היה דיאטנית פסיכולוג, ומעקב אצל פסיכיאטר
ועכשיו אני מחכה לאשפוז מלא בשיבא ונכנסת עוד כמה שבועות
ובהתחלה זה היה יוזמה שלי אבל אז התדרדר אז עכשיו זה "בכפייה"
אני הייתי בהתחלה בטיפול עם דיאטנית לא מיוזמתי מיוזמת ההורים שלי אני בת 16. היא נתנה לי תפריט של עלייה במשקל, לא עמדתי בו. הגעתי למשקל מסוכן ושלחו אותי לאישפוז מחלקת ילדים שהיה חד משמעית בכפייה. הייתי שם שבוע עד שהדופק התאזן וגם התחילו לתת לי שם תפריט, ועברתי לטיפול מהבית של דיאטנית פסיכיאטר ופסיכולוג פרטיים גם בכפייה. הגעתי למשקל יעד יצאתי מהטיפול ירדתי שוב. עכשיו אני בטיפול מטעם מחלקת הפרעות אכילה בתל השומר. וזה בהתחלה היה בכפייה ועכשיו אני שם מרצון.
אנונימית
יקרה,
משערת שלכתוב את השאלה הזאת כאן, היה כרוך במאבק פנימי וגיוס כוחות.. שומעת את הרצון שלך להילחם על עצמך, על הגוף שלך, לקבל עזרה.. ייתכן והשאלות שלך נובעות מתוך חשש או פחד מהעתיד לבוא.. אולי בגלל חוסר הוודאות לגבי איך תרגישי בטיפול.. פחד ממאבקים שאולי עוד צפויים לך בדרך..
יקרה, נשמע שאת נפתחת וסקרנית לגבי הרעיון של טיפול, רוצה לחזק ולעודד אותך להמשיך לחקור, לשאול מתמודדות על התהליך שהן עברו.. מצרפת לך בתגובה הבאה פודקאסט על הפרעות אכילה מתוך האתר של עמותת סה"ר, חשבתי יוכל לתרום לך להבין על תהליך ההחלמה..
מזמינה אותך לכל שאלה, או גם בשביל שנקשיב ונהיה איתך לצ'אט האנונימי של עמותת סה"ר, ללא שיפוטיות.. ללא ביקורתיות.. מחכים לך..
שלך,
מתנדבת סה"ר
מצרפת לך את הקישור כאן-