מה לעשות אם חברה טובה שלי סיפרה לי שיש לה הפרעות אכילה?

להיות שם לצידה
להחמיא לה מידי פעם
לא לדבר איתה יותר מידי על הנושאים כי להרבה לא נוח..
לא להעיר על מה שהיא אוכלת/המשקל מן הסתם
מקווה שהיא מטופלת איפשהו, מוסרת לה רק בריאות 3>

לתמוך בה
לא ללחוץ עליה לא להזכיר את הנושא הרבה

לתמוך בה.
ולשמוח על זה שהיא בחרה לשתף אותך ולספר לה שזה לא מובן מאליו שהיא בחרה לשתף אותך ושהכל בסדר.

לתמוך בה, לעזור לה ולהיות לצידה

להיות שם בשבילה ולעודד לה לקבל עזרה, היא כנראה לא תסכים אבל אין לך יותר מדי מה לעשות

א. לא לדחוף אותה לאכול אם היא אומרת לא. היא עושה את הדרך שלה עם עצמה, לאט לאט.
ב. להקשיב אם היא מבקשת לדבר.
ג. לא לספר לאנשים אחרים כי זה פחד עצום. הבושה שכרוכה בהפרעת אכילה היא מאוד אמיתית.
ד. תשתדל להחמיא לה. לא על המראה שלה בלבד אלא גם על הפנימיות שלה, כי הפרעת אכילה יכולה לתפקד כ"פיצוי" על חוסר שאת מרגישה בפנים.
ה. לעודד אותה לספר למבוגר אם אתם נערים.

לתמוך בה ולהיות לצידה

לעזור לה לפנות לטיפול
אני לא יןדעת מה המצב שלה אבל מאמינה שההתחלה זה לבקש הפניה לדיאטנית להפרעות אכילה (ובהמשך לחפש טיפול פסיכולוגי ציבורי או פרטי אצל פסיכולוגית או פסיכולוג שמתמחים בעבודה עם הפרעות אכילה) / מרפאה שמטפלת בהפרעות אכילה מרופא משפחה
יש כאלן שמעדיפות מרפאה יש כאלו הכל בנפרד, בסוף מה שחשוב זה שישימו עליה עין שיעזרו לה להציל את עצמה כי זו מחלה מהגהנום.
באינטק למרפאה הם יכולים להעריך בתכלס מה מצבה ולפי זה להחליט מה הכי מתאים בשבילה אם בכלל מרפאה או טיפול יום או אשפוז מלא או כל דבר אחר
וגם פסיכיאטר.ית טוב.ה זה טוב, למה? א. הפרעות אכילה לא באות לבד ולפעמים יש מצבים של דיכאון וחרדה שבלי תרופות קשה מאוד להגיע לאיזון ב. יש תרופות שעוזרות להרגעה לפני ארוחות ג. יש תרופות שעוזרות לבינג' איטינג
ויש עוד סיבות נו אני פשוט יודעת שיש פה באתר מתנגדים לטיפול פסיכיאטרי ואני רוצה להראות שיש באמת הרבה דברים שפסיכיאטר יכול לעזור בהם ובנוסף תדעו שיש הרבה פסיכיאטרים שלמדו גם פסיכותרפיה ככה שזה גם מגניב והגישה תהיה לרוב סבבי.
לגבי ההורים יש קבוצות שמלוות הורים למתמודדות עם הפרעות אכילה שווה שתכיר להורים שלה את הקבוצות, במיוחד אם הם לא מבינים בנושא בכלל שווה שידעו מה להגיד ומה לא ויקבלו איזשהו ליווי רגשי.
מקווה שהחפירה עזרה (ומוזמנת תכלס להראות לה מה שכתוב פה אם לדעתך זה יעזור אני פשוט חושבת שהמידע הזה חייב להיות יותר נגיש)

בתור אחת שעוברת את זה כבר תקופה ארוכה, אני יודעת שאת דואגת ואולי לפעמים יהיה לך את הרצון לשאול "מה אכלת היום" אבל אל.
לא משנה הדאגה, תשאלי אותה אם היא אכלה ואם כן תגידי לה שאת גאה בה ושזה תהליך ושלאט לאט היא תעבור את זה ואת תהיי ביחד איתה במהלך כל הזמן הזה.
תראי לה שאת שם איתה ושאת לא שופטת אותה, אל תפעילי עלייה לחץ לאכול
ואם זה באמת מצב גרוע, תגידי לה שהיא צריכה לפנות לרופא, תעזרי לה לטפל בעצמה, וזה יהיה קשה כי היא כנראה תהיה בהכחשה ותגיד שהיא לא צריכה ושהיא יכולה לבד
אבל כל עוד המצב חדש תטפלו בזה כמה שיותר מהר כי אם לא תטפלו זה רק יחמיר.
תעזרי לה ושתדעי שזה מאוד משמעותי לספר ולשתף מישהו על התחום של ההפרעות אכילה, כנראה היא ממש סומכת עליך ואוהבת אותך

להציע לה לבקש עזרה, להסביר לה שזו הפרעה טבעית, שהיא לא לבד בזה ושאתה כאן בשבילה.
בהצלחה רבה

תאהב אותה ותהיה שם בשבילה, תראה לה שהיא מהממת כפי שהיא ושהיא חזקה פשוט תן לה את הבטחון הזה שאתה שם ולא עוזב אותה.. אנשים טובים מתגלים בזמנים הכי לא צפויים