כשיש צפירה אני עוד שנייה צוחק ואני לא מצליח לשלוט בזה, כי הרעש של הצפירה מצחיק אותי, איך להתגבר על זה בלי אפילו מחשבה על צחוק?

תחשוב על החיילים שהקריבו את החיים שלהם בשביל שהמדינה שלהם יוכלו לישון בשקט! אני לא מבינה את אלה שצוחקים בצפירה! על מה לעזאזל יש פה לצחוק?!

אתה לא היחיד.. גם חברה שלי ככה.. תחשוב על דבר עצוב שקרה לך או תלך למקום שאין שם אף אחד.

פשוט תחשוב למה שמו את הצפירה
ביום השואה- כי 6 מיליון גברים נשים וילדים נרצחו בדם קר
וביום הזיכרון- אלפי חיילים מתו
אני בטוחה שאחרי שתזכיר לך את זה, זה ממש לא יהיה מצחיק

זה מצחיק אותך בגלל העובדה שאסור לצחוק אז יש כזה דבר שצוחקים כי ככה זה.. תחשוב על דברים עצובים ותחשוב שאנשים שרצו שבשבילך ובשביל המשפחה שלך רצו שיהיה בסדר והקריבו את החיים שלהם ומתו..:-\

תחשוב על החיילים שנהרגו בקרב, פשוט תחשוב למה אתה בעצם עומד בצפירה לזכר מה קשה לצחוק כשחושבים על דברים כאלה

יש כאלה שהצפירה מביכה אותם ולכן הם צוחקים..
ותחשוב על כל החיילים שנלחמו על שטח טריטוריה כלשהי שהיא לא מובנת מאליו.. אתה חי במדינה שנלחמת ללא הפסקה על המקום שלה והיא תמשיך.
כתוצאה מכך נהרגו חיילים כמוני וכמוך שיצאו להגן על המדינה, על המשפחות שלהם ועלינו אנשים שאתה תגן עליהם יום אחד כשהם לא יוכלו..
תחשוב עליהם.. על המשפחות שנאלצות לשאת כאב כל כך גדול כשאר איבדו את ילדיהם, את אביהם..
תחשוב על מדינה ישראל שאתה הולך לחגוג מחר בערב את עצמאותה.. תחשוב שבלי אותם האנשים האלה שיוצאים למלחמות בידיעה שיתכן שלעולם לא ישובו למשפחותיהם.. על אותם אנשים שנלחמו ושבזכותם אתה כאן היום

זה ממש לא מצחיק אתה קולט שהאיש הזה שנגזלו לו החיים עשה את זה בשביל שיהיו לך חיים יותר טובים ובטוחים! אני כל פעם שיש צפירה אני עוצמת עיניים ומדמיינת את כל החיים וגם את העתיד שאני מתגייסת ופתאום יש מסך שחור... תחשוב אצלי זה רק דמיון ןאצל האיש הזה שיש לו יכול להיות אפילו עשר ילדים ואישה שקוססים את הציפורניים ולמרות כל התפילות הוא לא חזר הביתה לצחוק בצפירה זה באמת בעיה תחשוב אם זה יקרה ךמישהו קרוב אליך או בשיטה שלך... אבל זאת לא אשמתך...