מה דעתכם על הדת ומה דעתכם על אלוהים?

דבר טוב ומאזן וחשוב לכל יהודי

דבר רע שגורם למלחמות
מקווה שלא יהיו דתות אחרי מלחמת העולם השלישית

על הדת? איזו דת?
אני יהודי מאמין, מאמין שהיהודת היא האמת.
אלוהים נתן את המוסר, את החיים, מה יש לחשוב? אמן וכולנו נקדיש את חיינו בשביל נחת לבורא.

דברים טובים אני מניחה,אני דתייה אז הדת בשבילי זו דרך חיים,וגם ה' הוא סוג של מנחה

ה' הוא מקור הכל ומקור הטוב.

דת - מתנה הכי טובה שהוא נתן לנו כדי לזכות אותנו לעולם הבא ולתקן אותנו בעולם הזה, לתת לנו מידות טובות.

השם יתברך מדהים ותורתו מדהימה..

הדת רימתה הרבה אנשים לבזבוז חייהם.

נניח ואלוהים היה קיים הוא היה הישות האכזרית ביותר ביקום, מכריח אנשים לעבור את המבחנים שלו ולסבול המון.

^ זה לטובתנו, הוא זה שבהולך להנות בזכות זה בעולם הבא.

^ טעות בחצים.

^
העובדה שבסוף המבחן נקבל דברים טובים לא הופך את כל הסבל שהוא מכריח אנשים לעבור לפי שהם מסיימים את המבחן למוסרי.

^ למה לא? זה משתלם. האם לא תעריך רופא שריפא אותך ממחלה קשה ועכשיו יש לך חיים מאושרים, גם זה היה תהליך כואב?

וצריך לשמוח בעשיית המצוות, זה לא באמת סבל, אלא כן דורש מאמץ. זאת עבודה.

אני יכול לדעת שרופאים מרפאים, אפשר ללכת לבתי חולים, מוסדות שיקומיים ועוד ועוד ועוד.
אין לי שום דרך לדעת שאני מקבל משהו אחרי המוות או שבכלל יש משהו אחרי המוות.
למה שאסמוך על זה כמו שאני סומך על רופאים? איך אתה יודע שיש באמת תמורה או משהו לאחר המוות?

^^ (אנונימי)

לפי האנלוגיה שלך אלוהים הוא האחד שגרם לנו לחלות. הוא גורם לתהליך להיות כואב אפילו שהוא כל יכול.

זה כן סבל, החיים מלאים בסבל שניתן למצוא בכל פינה. אלוהים הוא היוצר של הסבל,
צופה מהצד ולא מתערב.

^^ אז אם אתה כופר ( בעיה שלך שאתה חושב שהוא ברא אותנו רק בשביל העולם הזה בלי תכלית ומטרה, בטובו (חלק מהשלמות שלו) ואפילו בעצמו קיומו (רואה את העולם כמשהו שנותר ללא בורא שזה הזוי ביותר).

פה הוא מדבר איתי על סמם "הנחה" (לא שזאת הנחה כי זאת עובדה) שזה כן נכון (כי אחרת למי אתה בא בתלונות?).

אין מישהו יותר אמיןם מהקב"ה כי אין לו שום אינטרס לשקר. הוא יכול להשיג הכל בלי לשקר.

ובכל אופן, לא תרוויח כלום אם אל תסמוך עליו, רק צרות, כי בכל מקרה הוא יעשה איתך מה שהוא ירצה. אם היית נותן בו אמון - זה היה גורם לו לרחם עליך. בחירה שלך האם להאמין בו לבטוח בו (העיקר שעל בשר ודם אתה סומך, למרות שאתה לא יודע אם הם יחיו חמר) ובמי להאמין ולבטוח: בשביל זה הוא נתן לך אותה.

^^ אדם יודע להעריך רק שהוא עמל על משהו ושהוא יכול להשוות אותו למשהו רע. אם המושג רע לא היה קיים עבורו - הוא לא היה לוקח משהו טוב כטוב, אלא משהו כמובן מאליו ולא היה מעריך מתי שטוב לו.

^
איך זה הופך את כל הסבל שאלוהים גרם לתקין מבחינה מוסרית?

^ שבסוף שאנחנו נרגיש טוב ונשמח ונעריך.

ומי שלא הולך בדרכו - שיצטער.

^ על סמך מה אתה קובע שבסוף נרגיש טוב?
מה שידוע לנו זה שבסוף מתים.
אני גם יכול להגיד שבסוף לא נרגיש טוב, לא נשמח ולא נעריך, ולכן הסבל מיותר. למה בהכרח אני טועה ואתה צודק?

^ למה שלא תסמוך על אלוקים, אם אתה מקבל שהוא קיים?

ואם לא- אין לך מה להתלונן עליו.

^ (אנונימי)
לפי ההיגיון שלך אני יכול לחטוף בן אדם (אלוהים מכריח אותנו להתקיים), להכריח אותו לעבור מכשולים שיסכנו את חייו (הקשיים בחיים) ובסוף לתת לו דברים טובים (גן עדן) ואצא תקין מבחינה מוסרית.

אתה לא שם לב לכשלים בחשיבה שכזו?
אם אתה לא חושב שזה תקין מוסרית תסביר את ההבדלים.

^ ולמה שתעשה את זה? לא אתה בראת אותו ולא אתה אחראי ליעוד שלו בעולם.

^
ומה אם אותו האדם הוא בני?

^ אז יש לך זכות לחנך אותו עד גיל מסוים, אבל לא להתעלל. קורה שאבא צריך להעניש, אבל זה אמור להיות במינון וגם מתי שאבא מעניש - הוא עדיין צריך להישאר אוהב ולתמוך מתי שצריך.

ובכל אופן, אלוקים יודע הכל, את היעוד של כל אחד ואחד בשביל מה הוא שלח אותו לעולם, כולל חשבון של גלגולים קודמים ומה מישהו צריך לעבור כדי לתקן. אתה אין לך את כל הידע הזה.

^
מינון - כמות הסבל עליו אלוהים אחראי היא הגדולה ביותר.
יעוד - זה לא מוסרי לבחור שהיעוד של אדם יכלול סבל וקושי.

^ ומי אשם בזה, אם לא החטאים שלנו? שמנקים לכלוך - השפשוף הוא כואב.

שאדם יתנקה את מה שהוא לילכך, וזה חלק מהתיקון שמקלבים את זה באהבה.

^
אשמה - אלוהים. אלוהים בחר להגביל את האדם בהמון דרכים והחליט שיהיה "רוע".

^ כי הוא יודע מה רוע. הגבולות שומרים עלינו.

^
אלוהים התחיל את מעגל הרוע ובמקום לפתור את המעגל הוא צופה מהצד.
בגללו יש רוע, הוא מסוגל למחוק את הקונספט ולא להעניש חסרי ישע.

^^^^^ מה הקשר בין מה שכתבתי למה שענית?
אתה טוען שהסבל הוא מוסרי כי אחרי המוות נרגיש טוב וכו', ואני שואל על סמך מה אתה קובע שנרגיש טוב אחרי המוות כשאף אחד לא. באמת יודע מה יש אחרי המוות, ושאין שום דרך לבדוק אחוז מכל זה?

אז שוב אני שואל, למה האמרה 'אחרי המוות נרגיש טוב אז הסבל מוסרי' היא יותר נכונה מהאמרה 'אחרי המוות לא נרגיש טוב אז הסבל לא מוסרי'?
איך אפשר לבדוק ולהכריע מה נכון ומה לא?

^ יש מקובלים שכן כתבו לנו בערך הנאות של חיי העולם הבא, וזה רק משהו שנוכל להבין בשכלנו לפי המושגים של העולם הבא, שם זה הרבה יותר אמיתי ומשהו שלא נכול להבין כאן.

הם ידעו מה כתבו, היה להם מה שאין לנו.

יופי אנחנו מתקדמים.
מה היה להם? איך הם ידעו מה שידעו ואיך ניתן לבדוק את זה?
ספר לי

^ אתה יודע מה רוח הקודש?

תענה על השאלה אחי

^הוא ענה תחפש מה זה

^^ אתה רחוק משם. יש סולם אורך של רבי פינחס בן יאיר (עבודה זרה כ ע"ב) כדי להדיע לשם. לפני זה צריך להגיע לדברים אחרים.

אנונימי, איך אנשים מהעולם הזה יידעו על חיי העולם הבא?

^ הרבה אפשרויות: חלק מאנשים חזרו משם בתור אנשים חיים ממש, חלק באו בחלום, חלק באו בגלגול, חלק עברו מוות קליני.

^
איך נבדיל בין האנשים שציינת לכאלו שעברו הזיות, או נוכלים?

^ למשל לבדוק אם זה תואם את המקורות.

^
חזרנו במעגל. איך ניתן להאמין למקורות הללו ולהבדילן מהוזים ונוכלים?

^ כי זה משהו שיש עליו מסורת של עם שלם וקבלה.

מן הסתם, שאנשים חילוניים שעברו מוות קליני, שהם לא ביקאים בזה לפרטים. אז הם בכל זאת אומרים מה שהם עברו וזה תואם - אז זה אמיתי (כי איך הם הגיעו לחשוב לע מה שכתוב במקורות לפרטי פרטים)?

^
מסורת זו לא הוכחה לשום דבר, יש המון מסורות שנוגדים את היהדות.

זו גם לא הוכחה, אנשים יכולים להזות דברים דומים כשהם קרובים למוות.

^^ סביר שגם מה שכתוב במקורות מבוסס על אותה חווית מוות קליני שחווים היום, גם לפני 3000 שנה המוח האנושי עבד באותה הצורה.

המקורות העתיקים והעדויות העכשוויות של מוות קליני רק מראות שגם היום וגם לפני 3000 שנה אנשים חוו מוות קליני, זה הכל.

אני גם מניח שאתה אותו אנונימי שהתווכחתי איתו על גבי שבוע, ופה אני אסיים את השיח איתך.