שונאת את כולם אין לי כוח לחיים האלה יותר כולם צבועים ומגעילים באלי לברוח רחוק מפה

שואל השאלה:
זה קשה להיות במסגרת בצבא ולהרגיש בודדה וחשבתי שאת החברים הכי טובים שלי אני אכיר בצבא כנראה שטעיתי .. ואני בן אדם כל כך חברותי וטוב ואנשים פה יכולים לרסק אותי תוך שנייה באלי לברוח אני לא מסוגלת יותר אני לא מצליחה להפסיק לבכות כל יום קשה לי יותר מהשני נמאס לי כבר להרגיש את הסבל הזה

עולם ח1רא

שואל השאלה:
הם אומרים לי דברים שאולי אותם זה מצחיק אבל זה יכול לפגוע בי ברמות הם כל היום יורדים עליי שזה ניהיה כבר בילתי נסבל

מוכר גם אצלי זה ככה

שואל השאלה:
פשוט באלי לבכות כל הזמן אני לא חושבת שאני בנויה לכל הסבל והרוע של אנשים אני באמת בן אדם טוב מידי בישביל כל זה

feel you

עוד מישהי הגיעה לשלב הזה בגיל ההתבגרות שמבינים מה זה העולם האמיתי?

יקרה,
קראתי את הטקסט שלך ונגעת לליבי.
שמעתי את הבדידות, את הכאב ואולי את חוסר התקווה. כאילו אין סיכוי שמשהו ישתפר בעתיד.
את מתארת סיטואציה חברתית בה את מוצאת את עצמך פגועה פעם אחר פעם.
זה יכול להיות מאוד מציף, להיות עם כל הרגשות האלה לגמרי לבד.
האם יש מישהו שאת סומכת עליו שתוכלי לשתף?

אני מתנדבת בעמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת, ומזמינה אותך אלינו לצ'אט אנונימי לגמרי. בצ'אט תוכלי לבחור מה וכמה לשתף, ומישהו יקשיב לך וינסה לחשוב איתך ביחד על דרכי התמודדות.

זכרי שזה רגע בזמן,
זכרי שאת לא לבד.
שלך,
מתנדבת סה"ר