כתבתי מכתב למישהי, וכנראה שלעולם לא אשלח לה, אשמח שתקראו:)

היי

מה קורה? הכל בסדר? אני מקווה שכן אני יודע שסיפרתי לך את זה פעמיים, ואני יודע שהתרחקנו כדי שנשכח מזה שהייתי מאוהב בך, עברה שנה וחצי ואני עדיין חושב עלייך, אני עדיין מאוהב בך, אני מתגעגע לימים בהם היינו לומדים יחד, עזרת לי כל כך הרבה לבגרויות, היום יש לי בגרות מלאה והרוב בזכותך, כל פעם שקשה לי, שרע לי ושאני מרגיש שנמאס לי מהעולם הזה אני חושב עלייך, את הנחמה שלי למרות שבתוך תוכי אני יודע שאין סיכוי הלב לא מוותר הוא ממשיך לתת לי תקווה שהעולם יפה ושהכל ילך לפי התוכניות שלי, הוא מחדיר בי את האמונה שאת יום אחד לא תגידי לא, וזה מחיה אותי נותן לי הרגשה כמו דופמין, אני עדיין מקווה שמתישהו תשלחי הודעה להתעניין בי, לשאול מה איתי. כל הודעה שקופצת בליבי תקווה קטנה שזה ממך. אני מצטער שזה יצא ככה אני לא רוצה להטריד אותך יותר, פשוט נמאס לי להעביר לילות על מחשבות עלייך, מקווה שתקחי את כל הנכתב כאן בהבנה אני לא מנסה שתגידי כן אני יודע שזה לא יקרה הלב פשוט לא מבין את זה.
חשוב לי שתדעי מה עובר עליי בחודשים האחרונים אני נזכר בך בכל סיטואציה רנדומלית, אני משוגע?