אני התחלתי השנה להדריך בתנועת נוער ואני פשוט לא מסוגלת יותר

שואל השאלה:
^^אני ממש מקווה שישתפר
אני עכשיו מתחילה לבכות אני לא הייתי במצב כזה הרבה זמן

שואל השאלה:
^^^^אני אפילו לא יודעת להסביר
זה פשוט התקף חרדה כללי, הייתה היום פעולה לא משהו, ואני עוברת משבר עם המצב החברתי שלי והתחלתי עכשיו תיכון, זה פשוט הכל ביחד

קרה משהו ספציפי? שאוכל לעזור

^^ אז כמו שאמרו כמה תגובות מעליי.
אם זה עושה לך רע - אף אחד לא מכריח אותך.. את תמיד יכולה לפרוש.
אבל לדעתי תישארי עוד רצת, תנסי לנסות להוציא את הטוב שבדבר. ואם זה לא עובד אז תפרשי

שואל השאלה:
אני פשוט מרגישה שזה שואב ממני את כל האנרגיות הנפשיות, לא בהכרח ההדרכה אלא ההתעסקות עם ההורים והטיולים והעייפות והחוסר אנרגיה
אני לא מגובשת בכלל עם הקבוצה, עם השכבה ועם כולם וזה עושה לי עוד יותר קשה

תקשיבי את ממש לא צריכה להכריח את עצמך להדריך אם את מרגישה שאת לא מסוגלת,
תדברי עם הרכז.ת שלך, תסבירי לו.ה מה את מרגישה לגבי עניין ההדרכה

אל תתרגשי מהם, ילדים זה קשה, תנסי למצוא דרך שהם יתחברו אלייך אם ממש קשה לך, בכללי את לא צריכה ללקחת את זה ללב והכל יהיה בסדר תאמיני לי.
אם את צריכה עוד עזרה מוזמנת תמיד לפנות אליי בפרטי בכיף (:

כן כנל הילדים הם שטנים קטנים. כשהם גילו שאני מדריך אותם הם בכו.
אין מה לעשות אבל שמעתי שמשתפר עם הזמן

למה מה קרה? מה לא בסדר?

^ אולי תקחי לך מן הפסקה קטנה לסדר את הראש ותחזרי בפול גז
זה ממש קשה אני מבינה, אני גם הייתי מדריכה. אבל באמת שעם הזמן מתרגלים ומתגבשים וזה הכי כיף בעולם.
שוב - כמובן שאל תישארי בכוח,, אם לא בא לך ולא מרגיש לך אז אף אחד לא מכריח אותך!