זאת רק אני או שאחרי המלחמה הזאת הכול הולך להשתנות

כאילו מן הסתם שכן
אבל זה באמת משהו שהדור שלנו או דורות לפנינו לא חבו
ונכון שזה רק ההתחלה אבל אני עדיין מרגישה סוג של שינוי בעצמי ואיך אני מתחילה להעריך את מה שיש לי וכמה אגואיסטית הייתי כל הזמן זה בזמן שהרבה הלכו ולא יחזרו
ורק אחרי דבר בסדר גודל כזה אתה מבין שהבעיות שהיו לך קודם הם כלום ושום דבר..
(זה באה משום מקום מחשבות של אמצע הלילה + לחץ+ חרדות וכו')