מה הטעם בחיים אם אתה אוטיסט?

לחיות את החיים כמו כולם פשוט קצת עם יותר קשיים.
הם גם אנשים.

לא שאני אוטיסטית
אבל זה נראה מאוד קשה
להיות כמו כולם אבל שונה זה יכול להיות מאוד מתסכל
תלוי אבל באיזה תפקוד
אם בתפקוד נמוך כנראה שהחיים התנהלו עם מטפל/ת
אם בתפקוד גבוה אפשר לנהל ככה חיים

מה הטעם בחיים אם אתה שמן ? מה הטעם בחיים אם אתה רזה ? מה הטעם בחיים אם אתה שחור או לבן או שקוף?

לכל אחד יש את הקושי שלו בדרך שלו, כל אחד מנסה להתגבר עליו.

לחיים אין טעם בכלל. מישהו טעם חיים פעם שהוא יודע מה הטעם שלהם???
אני לא מבינה את זה.

נראה לי זה תלוי איזה אוטיסט
מכיר אוטיסטית אחת שהיא מוזרה והכל אבל בכל זאת בן אדם מעניין שאפשר לדבר איתו וכיף לשבת

ואני גם מכיר איזה אוטיסט אחד שלפני שראיתי "אנונימית" חשבתי הוא כתב תשאלה כי באמת אין טעם לחיים שלו

בקיצור תפתחי אופי או משהו ואל תעשי דרמה ענקית ומאוד דרמטית בכל ישיבה ואז תאשימי את האוטיזם שלך בזה שאכפת לך רק מעצמך והרסת לכולם את הערב בכוונה ואז לבכות אהאה כולם מתרחקים ממני כי הם לא אוהבים אוטיסטים לא אנחנו פשוט רוצים לשבת בכיף בלי דרמה מיותרת
(סליחה על המגילה אני עצבני על הילד ההוא כל פעם שהוא בא אותו סיפור)

יש טעם בחיים כמו לכולם

יש טעם לחיים.
כן יש פה הרבהה אנשים רעים בעולם שמורידים את הערך של החיים, אבל האם תתן להם לעצור אותך? אתה חייב להמשיך קדימה אתה חייב כולם חייבים להרגיש לפחות שלושה דברים בחיים
1. ביטחון עצמי שאתה יודע שאתה יכל לסמוך על עצמך בכל סיטואציה .
2. כאב- הכאב הופך אותנו לאנשים מדהימים יש בנו תובנות מדהימות, הכאב מלמד אותנו הוא המורה הכי גדול שלנו, והאויב הכי גדול שלנו.
3. ליצור לך את העולם שלך במחשבות שלך ובמציאות שלך, אתה רוצה להביא ילדים? אתה רוצה בית שמח? אתה רוצה אושר ? משפחה שתגן עלייך ואתה עליהם יקרים לליבך? אנשים שילמדו אותך דברים? משפחה זה דבר חשוב. אנשים שיריבו איתך, אנשים שידאגו לך, אנשים שיצחיקו אותך, המשמעות של משפחה זה הכול.
אז השלישי זה ליצור לך את העולם שלך בתוך המשפחה שלך אל תתן לדברים כאלו קטנים לעצור אותך מלצמוח, תזכור הדבר שאתה שם עליו פוקוס גדל, תשים פוקוס על העתיד שלך.

לי יש משהו בסגנון של אוטיזם וזה לא קשה

מה הטעם בחיים אם את מטומטמת?

אני אוטיסט ובחיים שלי הם לליגתלאגצףוגנתךל ואני יסביר
בעיות תיקשורת - זה לא טבעי אצלי לגשת לאנשים ולהתחיל דברים או שיחות חדשות זה בישבילי "משימה" ואין לי חוש "חברי במיוחד", נ.ב גם זה מקשה עליי בזוגיות, אני לא יודע להיות "חופשי" "ומשוחרר" בחברה ואולי זה האישיות שלי, אני לא אוהב את האישיות שלי מאוד אבל חושב שאוכל "לפתוח" את האישיות האמיתית שלי על ידי אירועים חברתיים או אהבה, לא היה כל כך חברים וכולם או עזבו את בית הספר או חושבים שאני "לא חברותי" או "מופנם ומעדיף להיות לבד" או לא יודע מה הם חושבים.

קשר עין רע- אומרים "שזה מראה לא חברותי" (ואף אני יכול לחשוב שזה אחד מהסיבות של הנושא "חברים")
ודבר שגיליתי זה עתה- בכל הנוגע לאנשים שאני מכיר: מורים, ילדים. איתם אני יותר מקל לצור קשר עין ואילו בקשר לנערות אני לא יכול ליצור איתם קשר עין (לא ניסיתי כי נערות לא "מדברות איתי")

אבל אני מנסה לעשות דברים כמו כולם ומאמין שאני יוכל להיות חופשי ושזה יקרה אני יהיה שונה וטוב יותר

אני יכול להגיד את אותו דבר הפוך