היסטוריה א׳: מי יכול לספר לי על הצהרת בלפור וכל מה שצריך, לדעת על זה בסיכום? תודה לעונים!

הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית: מעצמה עולמית כמו בריטניה הסכימה למעשה לפרוש את חסותה על התנועה הציונית ולסייע לה במימוש מטרתה העיקרית.

ההצהרה נמסרה לידיו של הלורד ליונל וולטר רוטשילד, שהתבקש להעבירה לידי ההסתדרות הציונית. היא ניתנה בעקבות הצעה שהגיש לממשלת בריטניה ד"ר חיים ויצמן בשיתוף עם ההנהגה הציונית בבריטניה. הצעתו של ויצמן כללה את הדרישה להכיר בזכות העם היהודי על ארץ ישראל ובזכותם של יהודים לעלות אליה, וכן להעניק מעמד מוכר למוסדות התנועה הציונית בארץ ישראל. את נוסח ההצהרה אישר הקבינט הבריטי ב-31 באוקטובר 1917.

הצהרת בלפור הייתה מסויגת ומצומצמת בהשוואה להצעה שהגיש ויצמן, ובכל זאת כללה הכרה בהקמת "בית לאומי" ליהודים בארץ ישראל. במשתמע גם הכירה ההצהרה בתנועה הציונית כמייצגת שאיפות אלה. הצהרת בלפור הייתה איפוא ההישג המדיני המשמעותי הראשון של התנועה הציונית.

מסמך המנדט של חבר הלאומים משנת 1922, שאשרר את החלטות ועידת סן רמו, כלל הצהרה זו ככתבה וכלשונה, וכך היא קיבלה תוקף חוקי של מסמך בינלאומי מחייב‏ (1). גם מגילת העצמאות כללה התייחסות להצהרה.

ברחבי ישראל נקראו רחובות וכיכרות בשם "ב' בנובמבר" לציון תאריך ההצהרה.

מה שכתוב למעלה זה לא מה שצריך לבגרות ולפחות לא מה שלימדו אותנו אם את רוצה תשלחי הודעה..

הנקודות החשובות:
1. בריטניה רואה בעין יפה הקמת בית לאומי ליבודיות בארץ ישראל
2. בריטניה תעשה את מיטב מאמציה להגשמת המטרה
3. לא יפגע בזכויות האזרחים או הדתיות של הלא יהודיים בא"י ובמקומותיהם הקדושים

הקשיים העולים מן ההצהרה:
1. שימוש במונחים רבי משמעות שמהם לא ברורב רמת המחויבות של הבריטים וזאת כאשר טווח הפירוש של ההצהרה נע מהצהרת אהדה של בריטניה עד למחויבות שתבוא לידי ביטוי במעשים
2. שני התנאים המופיעים בהצהרה הופכים אותה לקלה להפרה. אי עמידה באחד התנאים או בחלקו יאפשר לבריטים לסגת מהבטחתם
3. ההצהרה הופנתה כמכתב אישי לרוטשילד שהתבקש להביאה לידיעת ההסתדרות הציונית. הבריטים יכלו לנצל עובדה זו כדי להתחמק מלהתייחס להצהרה כמסמך רשמי מחייב.

חשיבותה של ההצהרה:
1. ניצחון פוליטי ומוסרי לתנועה הציונית-זהו מסמל רשמי ראשון המכיא בזכות העם היהודי לחזור לא"י ויש בו קבלה והכרה בינלאומית ברעיון הציוני
2. מעמד ההסתדרות הציונית מתחזקת- ההסתדרות הציונית הופכת לנציגה המוכרת של העם היהודי בעיני העולם
3. גישתו של הרצל-הציונות המדינית, ניצחה וההצהרה נתפסת כצ׳רטר
4. ההצהרה מעודדת את העלייה ארצה.

האנטרסים של בריטניה במתן ההצהרה:
1. אינטרסים אסטרטגים-היה חשוב לבריטים לשלוט בארץ ישראל ולהשתלט על שטחי האימפריה העותמנית. ראן ביהודים שניתן לסמןך עליהם
2. אהדה אישית של מנהיגי בריטניה-ראש ממשלת בריטניה ושר החוץ הבריטי אהדו אישית את העם היהודי והרעיון הציוני, בעקבות אמונתם הדתיצ שיבת העם היהודי לארצו
3. רצון לצרץ את ארהב ורוסיה לצידה במלחמה-הבריטים רצו סיוע יהודי בשיכנוע ארהב להצטרף למלחמה ולמנוע את פרישת רוסיה מהמלחמה
4. חשש מהצהרה גרמנית-הבריטים חששו שהיהודים יפנו לגרמניה כדי לקבל את חסותם להקמת מדינה יהודיצ ולכן הקדימו לצרף את היהודים לצדם

תגובות ההצהרה:
1. הציונם-ניצחון לציונות המדינית של הרצל, הצ׳ארטר שהרצל ייחל לו כל חייו.
2. תגובת היהודים-הצהרת בלפור מסמך שמאיים על מעמדם האזרחי והיהודים האורטודקסים התנגדו להצהרה בגלל שהאמינו שהחזרה לארץ חשראל צריכה להיות רק עם בו המשיח
3. הערבים-הצהרת בלפור הייצה הלם לתנועה הלאומית הערבית שראו אותה בחומרה. במשך עשרות שנים ראו ערביי ארץ ישראל את יום מתן ההצהרה כיום שחור בתולדות הערבים בארץ ישראל ויצאו להפגנות, שביתות ומאורעות דמים