ילדה בוכה לפני השינה - יש לי ילדה בת שנה וחצי שלוקחים אותה לישון היא בוכה, צורחת ורוצה רק ידיים מה עושים?

הי
המידע קטוע, מעין צילום צינה מתוך סרט.

האם יש אחים ואחיות בקר, שמושכים תשומת לב?

כמה שעות ביום ישנה הילדה (בצהרים?)

באיזה נסיבות התינוקת כן נרדמת לבד (אור בחדר/מוזיקה שקטה/רדיו עם טוק שואו ועוד?)

ממתי התופעה הזו?

מה קורה כשהאבא מרדים את התינוקת - האם גם אז היא דורשת ידיים?

משום שכל ילד הינו עולם ייחודי עם הורים ייחודיים, הורים שלעיתים מתחילים להתווכח ולריב אחרי שהילד מורדם או עושים פעילות אחרת הזורעת אי שקט בפעוט-פתרונות מדף לא עובדים כאן.
האופציות:
יש ללמוד את ההקשר בתוכו קורית ההתנהגות, כדי לעלות על הסיבתיות להתנהגות.
ואז לפעול בנגזר ממה שגילינו. לשם ד מסודר. אני ממליץ להעמיד מצלמת וידאו עם קיבולת של מס' שעות הקלטה ולבצע שלושה ואף יותר ערבים צילום רציף בארבע השעות שלפני ההשכבה לישון.
אתם עשויים לגלות פרטים מפתיעים על מה שקורה טרם ההשכבה של הילדה ועלול להוות סיבה לקושי שלה לישון.
שימו לב לאפשרות שהמזונות שהילדה אוכלת מעוררים אותה.
חלבונים לפני שינה מעוררים יותר מאשר פחמימות לפני שינה.

וכמובן, יש בשוק מאמנות העוסקות בהדרכת הורים בגיל הרך, זה פתרון נוסף.

בהצלחה
שוקי וייס
יועץ משפחתי- הורות וזוגיות

כאשר ילד בוכה יש לכך שתי סיבות עיקריות: האחת שאכן כואב לו משהו והוא בוכה, וזו הסיבה הפחות שכיחה משום שברוב המקרים ילד תגבר על המכות שהוא מקבל בקלות רבה. השנייה היא שהוא דורש תשומת לב.

במקרה שאת מתארת מדובר בתשומת לב ברורה. הרצון שלה להיות רק על הידיים כאשר לוקחים אותה לישון הוא בבירור דרישה לתשומת לב שיש להפסיק מידית. אם לא תעצרו את זה כאן ועכשיו תצטרכו ללמוד לחיות עם הדרישה הזו לאורך שנים.

הילדה שלכם למדה מהר מאד שבכי הוא כלי מעולה שהופך את ההורים לעבדים. היא משתמשת בו כל אימת שהיא רוצה פינוק, ואתם נותנים לה אותו. כך היא תלמד לעשות צרחות בסופרמרקט, בקניון, בכל מקום שהיא תרצה משהו ואתם תעזו לומר לא. בשלב מאוחר יותר זה יהפוך להצגות של כעס והתעלמות מכם וכן הלאה. לכן יש לעצור זאת עכשיו כשזה רק מתחיל לצמוח.

לעצור את ההתפתחות הזאת מאד כואב.

זה כואב במיוחד להורים.

זה דורש מכם כהורים עצבי ברזל, סבלנות, ומשמעת מוחלטת למה שאכתוב כעת. ללא כל אלו התהליך לא יעבוד ולא יצליח, ואתם תשלמו עליו מחיר כבד הרבה יותר בהמשך הדרך, לכן כדאי מאד להחליט עכשיו על פעולה ברורה להפסקת כל ההשתלטות של בתכם וילדים אחרים שיבואו בע"ה אחריה.

התהליך בעקרון פועל בתוך כשבוע ימים. יש אמנם מקרים שהוא לוקח קצת יותר, אך לרוב גם ארבעה ימים מספיקים.

מרגע זה ואילך אתם מכניסים סדר מופתי בחייכם, ובמיוחד בחיי הילדה. זמן הרימה וזמן ההליכה לישון הופכים להיות חוקי צאן ברזל, חוקים שלא ניתנים להפרה. אם קבעתם שבשעה 20.00 הילדה במיטה וישנה זה לא יהיה פעם 20.00 ופעם 22.00 וגם לא 19.00. אם קבעתם שבשעה 6 עושים מקלחת זו השעה. זה החלק הראשון והקל של התכנית.

החלק השני והקשה יותר הוא לאחר שהילדה מושכבת במיטה ומתחילה את הפעלת התזמורת שלה. התזמורת החלה לפעול, הבית מלא בחצוצרות מזמרות, כלי קשה רועמים, ואתם... מכניסים אטמי אוזניים לאוזניכם ולא שומעים. הפכתם להיות חרשים לזמן מה.

התהליך הולך ומדרדר מרגע לרגע. הצרחות גוברות. המתח עולה. ואתם יושבים על קוצים.

אתם יודעים שברגע שתקומו ותיקחו אותה על הידיים הכל יירגע.
שלווה תרד על הבית.

ואתם ממשיכים לשבת בשקט ולא זזים ממקומכם.

מדי פעם, אחת לרבע שעה, אתם אומרים בקול "ללכת לישון חמודה, אמא ואבא כאן, ואת הולכת לישון."

ביום הראשון אולי לא תישנו כל הלילה.
ביום השני תישנו רבע מן הלילה.
ביום השלישי כבר תישנו שני שליש מהלילה.
וביום הרביעי תישנו יותר,
ואחרי כן תגלו שכאשר אמרתם לילדה לילה טוב ונתתם לה נשיקה היא נרדמה כמעט מיד.

שיהיה לכם בהצלחה. אני בטוח שתצליחו לחנך את ההורים האלה לא לקפוץ בכל רגע שהילדה דורשת תשומת לב.