8 תשובות
את תפילת כל נדרי אומרים בראש השנה או בכיפור, והיא באה לבטל את כל הנדרים, ההבטחות והשבועות שעשינו במשך השנה ולא קיימנו...
תוכנה בסופו של דבר במילים שלי הוא: אמרנו ולא קיימנו מחל לנו על כך...
תוכנה בסופו של דבר במילים שלי הוא: אמרנו ולא קיימנו מחל לנו על כך...
תיקון טעות: זו תפילה של יוה"כ
כָּל נִדְרֵי היא תפילה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום כיפור, הכוללת הכרזה על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים. מקורה וזמן חיבורה של התפילה אינם ידועים, אך מעריכים שנתחברה בתקופת הגאונים, והיא נאמרת בארמית, שפת הדיבור של רבים מהיהודים בתקופה זו. עניין התרת נדרים בתחילת השנה מוזכרת בתלמוד. בשל זמן אמירתה של התפילה, עם כניסת יום כיפור, ובשל הלחן המרטיט שלה, היא אחת התפילות הידועות, ונחשבת בציבור לאחת החשובות.
להלן נוסח קדום ובעברית של התפילה (מתקופת הגאונים):
כל נדרים ואסורים וחרמים ושבועות וקיומים שנדרנו ושאסרנו ושהחרמנו ושנשבענו ושקיימנו על נפשנו בשבועה מיום צום הכפורים שעבר עד יום צום הכפורים הזה הבא עלינו, בכלם חזרנו ובאנו לפני אבינו שבשמים אם נדר נדרנו אין כאן איסור אם חרם החרמנו אין כאן חרם אם שבועה נשבענו אין כאן שבועה אם קיום קיימנו אין כאן קיום, בטל הנדר מעקרו, בטל האסר מעקרו, בטל החרם מעקרו, בטלה השבועה מעקרה, בטל הקיום מעקרו. אין כאן לא נדר ולא אסר ולא חרם ולא שבועה ולא קיום אבל יש כאן מחילה סליחה וכפרה לפני אבינו שבשמים.
להלן נוסח קדום ובעברית של התפילה (מתקופת הגאונים):
כל נדרים ואסורים וחרמים ושבועות וקיומים שנדרנו ושאסרנו ושהחרמנו ושנשבענו ושקיימנו על נפשנו בשבועה מיום צום הכפורים שעבר עד יום צום הכפורים הזה הבא עלינו, בכלם חזרנו ובאנו לפני אבינו שבשמים אם נדר נדרנו אין כאן איסור אם חרם החרמנו אין כאן חרם אם שבועה נשבענו אין כאן שבועה אם קיום קיימנו אין כאן קיום, בטל הנדר מעקרו, בטל האסר מעקרו, בטל החרם מעקרו, בטלה השבועה מעקרה, בטל הקיום מעקרו. אין כאן לא נדר ולא אסר ולא חרם ולא שבועה ולא קיום אבל יש כאן מחילה סליחה וכפרה לפני אבינו שבשמים.
מצ"ב קישורית שיכולה לעזור beitchabad.com
היי. את תפילת כל נדרי אומרים בערב כיפור. וזאת תפילה על התרת נדרים. אומרים אותה שלוש פעמים רצוף. גמר חתימה טובה.
שלום וברכה!
תפילת כל נדרי תיקנוה בזמן האנוסים אשר בספרד אשר במשך כל השנה חיו למראית עין כגויים והיו מתכנסים במרתפים בערב יום כיפור כיהודים, אז הם תיקנו תפילה זו כדי לבטל את עניני החרמים והשקרים ל"מראית עין אשר הם חיים כל השנה,, לכן בתחילת התפילה אומרים "על דעת המקום ועל דעת הקהל... אנו מתירים להתפלל עם העבריינים"=כלומר שחיים כך כל השנה..
תפילה זו נאמרת בערב יום כיפור עם דמדומי =שקיעת החמה..
ידועה אשר תפילה זו מבטלת השבועות והנדרים אשר בין אדם למקום=השם, אבל נדרים ושבועות בין אדם לחבירו אין זה מבטל..
גמר חתחמה טובה.. ושנה טובה.
תפילת כל נדרי תיקנוה בזמן האנוסים אשר בספרד אשר במשך כל השנה חיו למראית עין כגויים והיו מתכנסים במרתפים בערב יום כיפור כיהודים, אז הם תיקנו תפילה זו כדי לבטל את עניני החרמים והשקרים ל"מראית עין אשר הם חיים כל השנה,, לכן בתחילת התפילה אומרים "על דעת המקום ועל דעת הקהל... אנו מתירים להתפלל עם העבריינים"=כלומר שחיים כך כל השנה..
תפילה זו נאמרת בערב יום כיפור עם דמדומי =שקיעת החמה..
ידועה אשר תפילה זו מבטלת השבועות והנדרים אשר בין אדם למקום=השם, אבל נדרים ושבועות בין אדם לחבירו אין זה מבטל..
גמר חתחמה טובה.. ושנה טובה.
הרב שמחה ש
בס"ד
סימן תריט - דיני תפילת ''כל נדרי'' ומעריב
א ליל יום הכיפורים נוהגים שקודם שמתפללים – מתירים לכל העבריינים. והיינו כדי שנוכל להתפלל עמהם באגודה אחת. כדאמרינן במנחות (כז א) דבהרצאת תענית ותפילות צריכין שיהא הטובים והרעים באגודה אחת, שנאמר: ''ואגודתו על ארץ יסדה''. ובכריתות (ו ב) אמרינן: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל – אינה תענית. שהרי חלבנה – ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סימני הקטרת.
ב וכיצד מתירים להם? הגדול שבהציבור מצרף לו עוד שנים, כדי שיחשבו הם כשלוחי כל הציבור. ואומר הגדול: ''בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים''. כלומר: שהישיבות מסכימים לצרף דעת המקום לדעת הקהל, להתיר להם. ויש מקומות ששליח הציבור אומר זה, והוא אינו צריך לצירוף שנים, שהרי הוא שליח ציבור.
ג ואחר כך עומד שליח הציבור ואומר: ''כל נדרי'' בניגון שלוש פעמים. וכבר בארנו ביורה דעה סוף סימן ריא דאין זה מועיל לשום דבר. לא מיבעיא בנדר ושבועה שנשבע לאחרים, שהרי לא על דעתו נשבע, אלא על דעת המשביעו. וכל שכן בשבועות שנשבעים למלך המדינה, שאין ביכולתם להתיר כלל.
אלא אפילו בשבועות ונדרים השייכים רק לו לעצמו, כגון נשבע או נדר שלא יאכל בשר, או שיתענה, וכיוצא בזה – אין זה מועיל אלא במתנה על להבא: שכל נדר שידור יהא בטל, וישכח זה בשעת הנדר. וכיון שעתה היא נוסחא קבועה – לא שייך שכחה על זה, והיא רק תפילה ככל התפילות. ומרמזת שתקובל תפלתינו, כמבואר מתוך דברי הזוהר הנדפס במחזורים קודם ''כל נדרי''. וכל התפילה מכונה בשם תפילת ''כל נדרי''.
ד לפי דיעות הקדמונים הכוונה על נדרים שעברו, דאולי עברו עליהן שלא יענשו. ולזה אומרים מיד ''ונסלח לכל עדת בני ישראל'', וכדמוכח מלשון ''דאינדרנא ודאישתבענא'' שהוא על העבר. והיו גורסים ''מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה''.
והוקשה לרבינו תם: מה מועיל להתיר את מה שכבר עברו עליהן? ולכן פירש דאלהבא קאי: אם נדור – יתבטל. ותיקן הנוסחא ''מיום הכיפורים זה עד יום הכיפורים הבא''.
ולפי זה צריך לומר ''דאי נדירנא ודאי אשתבענא'' בלשון להבא. ואנו שאומרים ''דאינדרנא ודאישתבענא, מיום הכיפורים זה עד יום הכיפורים הבא'' – הוי תרתי דסתרי. ולכן יש שאומרים בחשאי ''מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה, ומן יום הכיפורים הזה עד יום הכיפורים הבא''. ואתרווייהו קאי על העבר ועל להבא (עיין מגן אברהם וט''ז ולבוש).
יש נוהגים לומר אותה לפני השקיעה ויש שאומרים אותה אפילו אחרי השקיעה.
כל טוב וגמר חתימה טובה רפאל.
סימן תריט - דיני תפילת ''כל נדרי'' ומעריב
א ליל יום הכיפורים נוהגים שקודם שמתפללים – מתירים לכל העבריינים. והיינו כדי שנוכל להתפלל עמהם באגודה אחת. כדאמרינן במנחות (כז א) דבהרצאת תענית ותפילות צריכין שיהא הטובים והרעים באגודה אחת, שנאמר: ''ואגודתו על ארץ יסדה''. ובכריתות (ו ב) אמרינן: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל – אינה תענית. שהרי חלבנה – ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סימני הקטרת.
ב וכיצד מתירים להם? הגדול שבהציבור מצרף לו עוד שנים, כדי שיחשבו הם כשלוחי כל הציבור. ואומר הגדול: ''בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים''. כלומר: שהישיבות מסכימים לצרף דעת המקום לדעת הקהל, להתיר להם. ויש מקומות ששליח הציבור אומר זה, והוא אינו צריך לצירוף שנים, שהרי הוא שליח ציבור.
ג ואחר כך עומד שליח הציבור ואומר: ''כל נדרי'' בניגון שלוש פעמים. וכבר בארנו ביורה דעה סוף סימן ריא דאין זה מועיל לשום דבר. לא מיבעיא בנדר ושבועה שנשבע לאחרים, שהרי לא על דעתו נשבע, אלא על דעת המשביעו. וכל שכן בשבועות שנשבעים למלך המדינה, שאין ביכולתם להתיר כלל.
אלא אפילו בשבועות ונדרים השייכים רק לו לעצמו, כגון נשבע או נדר שלא יאכל בשר, או שיתענה, וכיוצא בזה – אין זה מועיל אלא במתנה על להבא: שכל נדר שידור יהא בטל, וישכח זה בשעת הנדר. וכיון שעתה היא נוסחא קבועה – לא שייך שכחה על זה, והיא רק תפילה ככל התפילות. ומרמזת שתקובל תפלתינו, כמבואר מתוך דברי הזוהר הנדפס במחזורים קודם ''כל נדרי''. וכל התפילה מכונה בשם תפילת ''כל נדרי''.
ד לפי דיעות הקדמונים הכוונה על נדרים שעברו, דאולי עברו עליהן שלא יענשו. ולזה אומרים מיד ''ונסלח לכל עדת בני ישראל'', וכדמוכח מלשון ''דאינדרנא ודאישתבענא'' שהוא על העבר. והיו גורסים ''מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה''.
והוקשה לרבינו תם: מה מועיל להתיר את מה שכבר עברו עליהן? ולכן פירש דאלהבא קאי: אם נדור – יתבטל. ותיקן הנוסחא ''מיום הכיפורים זה עד יום הכיפורים הבא''.
ולפי זה צריך לומר ''דאי נדירנא ודאי אשתבענא'' בלשון להבא. ואנו שאומרים ''דאינדרנא ודאישתבענא, מיום הכיפורים זה עד יום הכיפורים הבא'' – הוי תרתי דסתרי. ולכן יש שאומרים בחשאי ''מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה, ומן יום הכיפורים הזה עד יום הכיפורים הבא''. ואתרווייהו קאי על העבר ועל להבא (עיין מגן אברהם וט''ז ולבוש).
יש נוהגים לומר אותה לפני השקיעה ויש שאומרים אותה אפילו אחרי השקיעה.
כל טוב וגמר חתימה טובה רפאל.
תפילת כל נדרי זו היא תפילה קצרה שהיא התפילה הראשונה שאומרים בערב יום כיפור וחובה גם לנשים וגם לגברים להגיד אותה במניין, כלומר ביחד עם כל הקהל בבית הכנסת. ולכן, מיד עם תחילת הצום כולם ממהרים לבית הכנסת כדי להספיק את התפילה הזו.
תפילה זו מבטלת את כל הנדרים שנדרנו במשך השנה בלי ששמנו לב, ולא קיימנו אותם, אי קיום נדר זהו עוון חמור, ולכן תפילת כל נדרי זו תפילה שכל יהודי משתדל לא לפספס.
אמירת התפילה ביחד בציבור ובמניין יש לה כוח לבטל את הנדרים האלה, ולכן חשוב להגיד אותה דווקא באופן זה.
גמר חתימה טובה!: )
תפילה זו מבטלת את כל הנדרים שנדרנו במשך השנה בלי ששמנו לב, ולא קיימנו אותם, אי קיום נדר זהו עוון חמור, ולכן תפילת כל נדרי זו תפילה שכל יהודי משתדל לא לפספס.
אמירת התפילה ביחד בציבור ובמניין יש לה כוח לבטל את הנדרים האלה, ולכן חשוב להגיד אותה דווקא באופן זה.
גמר חתימה טובה!: )
באותו הנושא: