בתי כנסת יפים בארץ - בתי כנסת באירופה מרהיבים ביופיים, מדוע מלבד ת"א וירושלים אין בתי כנסת בסדר גודל כמו באירופה?

דעת חכמים המחמירים לא הייתה נוחה מציורי דמויות, אף לא בולטות, בבית כנסת, המיועד לתפלה ולהתרכזות המחשבה.
אפשר להניח שיהודים מאמינים לא המשיכו בשיטת הציורים ואף השמידו את הקיימים, כמו שקרה בארץ במאה השביעית בכפר נחום ובמקומות אחרים, שהדמויות התבליטיות טושטשו ונמחקו מתקשיטי בתי הכנסת ובדורא ניצלו הציורים רק במקרה. יש יסוד להניח, שבהשפעת הנצרות הגבירו החכמים את התנגדותם לציורי בתי הכנסת הנעשים על ידיהם דומים "להיכלות' ורמזו במלה זו לכנסיות של הנצרות, שהחלה להתפשט בימים ההם במזרח, לבנות את היכלותיה ולקשטם בציירים. אגב, גם בדורא לא רחוק מבית-הכנסת נתגלתה באותן החפירות שרידים של כנסיה נוצרית אחת ליד כמה מקדשים מקושטים ומצויירים בתמונות אליליות ויתכן שציורי בתי הכנסת נאסרו אז כשם שמנהגים עתיקים בוטלו וטופסי תפלה נשתנו מפני דרכי וטענות המינים (ירושלמי, ברכות פ"א ה"ה ובבלי שם יב, א ועוד).
בכלל, בימי הביניים התפתח סגנון אמנותי, שהושפע מן הכנסיות הנוצריות, תופעה אליה התנגדו גדולי הפוסקים ובכתביהם אנו מוצאים את הנסיונות לצמצם את התופעה. הרב יוסף קאפח מעיד כי בתימן "לא עשו בפרוכת שעל ההיכל שום ציורים או כתב כלל, אלא בד כהה חלק"
הרב קאפח בתשובתו הנ"ל, מצביע על ההשפעות של האמנות האירופאית על בתי הכנסת: "מציירים שני לוחות הברית כפי שקבעום הגויים ציירי איטליא (ה) עשויים כקשת, בעוד שלפי מסורת ישראל הלוחות רבועים. מציירים כתר מלכי אנגליה וקוראים לו 'כתר תורה'. מציירים חמורים ואומרים שזה דגל יששכר, בעוד שלפי המסורת דגל יששכר הוא שמש וירח וכוכבים, מציירים מנורה על פי הזיוף של גויים בשער טיטוס, בעוד שלפי מסורת ישראל היא על שלש רגליים, ועוד תעלולים כהנה וכהנה".

במאמר מרתק תחת השם "בתי הכנסת במחנות הסגר" סוקר הרב יעקב ברמן את אופיים של בתי הכנסת מתחילת המאה הקודמת שהוקמו במחנות האסורים בהם שהו יהודים. במחנה ההסגר שבלטרון, לא קישטו האסירים את בית הכנסת, לדבריו "כאילו קיימת הכרה שכל בית הכנסת זה ימצא יותר בקדרות ובשפלות – הוא יתאים יותר לרוח המתפללים בו",

אולי זה עניין של תקציב. וגם בחו"ל יש בית כנסת אחד לכל אזור, פה יש הרבה בתי כנסת, אז פחות משקיעים.