בעיקר דתלשים כנסו וכל מי שרוצה

עבדתי עם מישהו, דתל"ש (אני דתייה) והיה לנו ממש נחמד לעבוד ביחד, כי העבודה משעממת ממש ורוב האנשים יבשים פחד והוא מגיע מרקע דומה לשלי, אז עשינו כמויות צחוקים, ירדנו על לקוחות אחרי שהם הלכו, ירדנו אחד על השני, התווכחנו... קיצור היה צחוקים ממש.
מבחינתי הוא דתלש ולגמרי לא רלוונטי - אני בכלל לא רוצה חבר, וגם כשיהיה לי הוא יהיה דתי עם שאיפות דומות לשאיפות שלי בחיים.
זה היה ככה כמה משמרות (משום מה כל המשמרות שלנו היו ביחד...) ומתישהו הייתה משמרת שהוא היה אמור ללכת ב10 ואני הייתי אמורה להישאר סגירה עם האחמשית. התבאסתי על זה שעכשיו יהיה לי משעמם ואני אעשה סגירה די לבד, ומפה לשם באישור של האחמשית הוא נשאר איתי וככה סיימנו ביחד, מוקדם יותר בשבילי ומאוחר יותר בשבילו.
בעיקרון הרבה פעמים הייתי נוסעת לכיוון שלו, כאילו היו מצבים שהיה סיכוי שהיינו צריכים את אותו אוטובוס. (אבל זה בחיים לא קרה כי בדרך כלל לא הייתי לכיוון שלו בכלל והאוטובוס שלו הוא אופציה ב בשבילי לכיוון הזה)
קיצור אחת המשמרות שהיינו אמורים לסיים ביחד הוא שאל אותי באיזה קו אני נוסעת
לא הייתי בכיוון בכלל, אז עניתי קווים אחרים לגמרי ואז הוא היה כזה "אהה, לא אותו כיוון בכלל... חשבתי שאולי נהיה על אותו קו"
וכל הסניף התחיל להיקרע עלינו מצחוק משהו פשוט מביךך
קיצור מאז אנשים לא הפסיקו לרדת עלינו שאנחנו צריכים להיות זוג וחצי סניף בטוח שהוא דלוק עלי.
מה שהוא הסביר (לא הסביר לי בפרטי אלא לכולם, ככה שלאידת כמה אמינות) זה שזה ממש לא המצב, פשוט יש לו הרבה אחיות והוא רגיל לדבר ככה תוך כדי עבודה וזה גם קרה לו בעוד מקום, שהייתה מישהי שהיה לו כיף לעבוד איתה וכולם חשבו שהוא דלוק עליה והיא בכלל הייתה מאורסת
אבל זה מוזר כי הוא מכיר את המנטליות, הוא יודע שזה משונה להציע לבת דוסית ליסוע איתו באוטובוס.... כאילו הייתי (וחשבתי שגם הוא) בקטע של אוקיי, אני בעבודה, משעמם לי, אני מדברת עם מישהו כדי להעביר את הזמן
ואז הוא כאילו הוציא את זה מחוץ לגבול העבודה....
קיצור מה נראה לכם?
דלוק או סתם מוזר?