6 תשובות
אני מוכנה
שואל השאלה:
מה אני יכולה להגיד להן? היי, תקשיבו אני חייבת להתרחק מכן, אתן עושות לי רע, אני מרגישה שאתן מדברות עלי מאחורי הגב, שיש לכן סיסמאות שאני לא מבינה, יש לכן צחוקים משלכן ואני מרגישה לא קשורה.. אני חייבת להתרחק ולהתנתק מכן סופית? פשוט נמאס לי מהקשר הזה (?), נמאס לי לשקר, להן, לעצמי, לכל שאר האנשים שרואים אותי איתן ומצד שני לבד.. אז אני יכולה לשבת איתן כן, אני יכולה לעשות כאילו אני משתתפת בשיחה כן, אני יכולה להראות כאילו זה מעניין אותי כן, יכולה לצחוק ולעשות את עצמי נהנית, אבל עמוק בפנים שלושתינו יודעות שזה נגמר, החברות שלנו כבר לא אותה חברות, זה דעך, הן נידו אותי, הן דחו אותי, הן גרמו לי להתרחק, היום אני מסוגלת להגיד את זה באמת, זאת לא אני, לא, אני לא אשמה.. זאת לא אני שגרמתי לריחוק, פעם הייתי מאשימה את עצמי, מורידה את עצמי למקום הכי נמוך ואומרת כמה אני אשמה ולמה גרמתי, אבל היום אני רואה את זה יותר ויותר ברור, זאת לא אני, לא אשמתי.. הן גורמות לאט לאט לכל מי שנמצא סביבן ללכת ולהתרחק, אולי אנע לקחתי את זה קשה וחזק יותר. אבל זה נגמר.. אני החלטתי, לא אהיה שפוטה שלהן יותר. נגמרה התקופה של התלות שלי בהן, לא יהיו יותר כאלה. אני מתנתקת מהן ולא אכפת לי כמה אני אצטער על הבדידות שלי עכשיו. לא אכפת לי להיות בודדה כל החופש הגדול, לא אכפת לי כלום.. אני עושה את זה בשביל עצמי, לא אכפת לי איך אחרים יסתכלו עלי, אנשים אחרים צריכים להתבייש לא אני, צריכים להתבייש במה שהם גורמים לחברים שלהם להרגיש, להגיע למצבים של בדידות, הרגשה רעה, פחד שיסתכלו עלי כעל ילדה מנודה.. אבל זהו. זה נגמר, לא אכפת לי מה יחשבו. אני יודעת שאני לא אתן לאף אחד יותר להשפיל אותי, לא אתחנן יותר שיסלחו לי על דברים שלא עשיתי. נמאס לי. חרם זה הדבר הכי קשה שאפשר לעבור, עברתי את זה פעם אחת בחיים שלי, ואני לא אתן לזה לקרות שוב, לא ארד יותר למקום הזה, ולא מעניין אותי שום דבר יותר, לא אכפת לי כמה אנשים יפתחו עיניים ויסתכלו מוזר, אני גאה במי שאני ולא אתרפס בפני שום אדם שניסה אי פעם להשפיל אותי. אני יודעת שאני אדם טוב, אני בחיים לא אפגע במישהו, לא אגרום לאך אחד להרגיש את הבדידות שאני מרגישה עכשיו, לא משנה כמה אני לא אוהב אותו. זה לא מגיע לאף אחד. ורק מי שחווה את זה על בשרו- יכול באמת להבין את ההרגשה, להתיבר לכאב, וללמוד מזה איך להתנהג בעתיד, אם היינו מתקנים, אפילו רק את החלק הזה בהתנהגות שלנו- היה לנו עולם טוב יותר, אז תפתחו עיניים וקחו אחריות על מילים שיוצאות לכם מהפה ומעשים שיכולים לפגוע כל כך חזק, בלי שחשבתם עליהם מספיק טוב:- (
מה אני יכולה להגיד להן? היי, תקשיבו אני חייבת להתרחק מכן, אתן עושות לי רע, אני מרגישה שאתן מדברות עלי מאחורי הגב, שיש לכן סיסמאות שאני לא מבינה, יש לכן צחוקים משלכן ואני מרגישה לא קשורה.. אני חייבת להתרחק ולהתנתק מכן סופית? פשוט נמאס לי מהקשר הזה (?), נמאס לי לשקר, להן, לעצמי, לכל שאר האנשים שרואים אותי איתן ומצד שני לבד.. אז אני יכולה לשבת איתן כן, אני יכולה לעשות כאילו אני משתתפת בשיחה כן, אני יכולה להראות כאילו זה מעניין אותי כן, יכולה לצחוק ולעשות את עצמי נהנית, אבל עמוק בפנים שלושתינו יודעות שזה נגמר, החברות שלנו כבר לא אותה חברות, זה דעך, הן נידו אותי, הן דחו אותי, הן גרמו לי להתרחק, היום אני מסוגלת להגיד את זה באמת, זאת לא אני, לא, אני לא אשמה.. זאת לא אני שגרמתי לריחוק, פעם הייתי מאשימה את עצמי, מורידה את עצמי למקום הכי נמוך ואומרת כמה אני אשמה ולמה גרמתי, אבל היום אני רואה את זה יותר ויותר ברור, זאת לא אני, לא אשמתי.. הן גורמות לאט לאט לכל מי שנמצא סביבן ללכת ולהתרחק, אולי אנע לקחתי את זה קשה וחזק יותר. אבל זה נגמר.. אני החלטתי, לא אהיה שפוטה שלהן יותר. נגמרה התקופה של התלות שלי בהן, לא יהיו יותר כאלה. אני מתנתקת מהן ולא אכפת לי כמה אני אצטער על הבדידות שלי עכשיו. לא אכפת לי להיות בודדה כל החופש הגדול, לא אכפת לי כלום.. אני עושה את זה בשביל עצמי, לא אכפת לי איך אחרים יסתכלו עלי, אנשים אחרים צריכים להתבייש לא אני, צריכים להתבייש במה שהם גורמים לחברים שלהם להרגיש, להגיע למצבים של בדידות, הרגשה רעה, פחד שיסתכלו עלי כעל ילדה מנודה.. אבל זהו. זה נגמר, לא אכפת לי מה יחשבו. אני יודעת שאני לא אתן לאף אחד יותר להשפיל אותי, לא אתחנן יותר שיסלחו לי על דברים שלא עשיתי. נמאס לי. חרם זה הדבר הכי קשה שאפשר לעבור, עברתי את זה פעם אחת בחיים שלי, ואני לא אתן לזה לקרות שוב, לא ארד יותר למקום הזה, ולא מעניין אותי שום דבר יותר, לא אכפת לי כמה אנשים יפתחו עיניים ויסתכלו מוזר, אני גאה במי שאני ולא אתרפס בפני שום אדם שניסה אי פעם להשפיל אותי. אני יודעת שאני אדם טוב, אני בחיים לא אפגע במישהו, לא אגרום לאך אחד להרגיש את הבדידות שאני מרגישה עכשיו, לא משנה כמה אני לא אוהב אותו. זה לא מגיע לאף אחד. ורק מי שחווה את זה על בשרו- יכול באמת להבין את ההרגשה, להתיבר לכאב, וללמוד מזה איך להתנהג בעתיד, אם היינו מתקנים, אפילו רק את החלק הזה בהתנהגות שלנו- היה לנו עולם טוב יותר, אז תפתחו עיניים וקחו אחריות על מילים שיוצאות לכם מהפה ומעשים שיכולים לפגוע כל כך חזק, בלי שחשבתם עליהם מספיק טוב:- (
אנונימית
ואוו זה ממש עמוק, למי את רוצה לשלוח את זה?
שואל השאלה:
אני לא רוצה לשלוח את זה לאף אחד. אני כותבת כדי לשחרר.. תודה רבה שקראת 3>
אני לא רוצה לשלוח את זה לאף אחד. אני כותבת כדי לשחרר.. תודה רבה שקראת 3>
אנונימית
אהה... אז עשית בשכל,
לספר למישהו או לכתוב על דף משהו שיושב לך על הלב זה נותן תחושה טובה! (:
אני תמיד עושה אתזה שיש לי תבעיות שלי...
לספר למישהו או לכתוב על דף משהו שיושב לך על הלב זה נותן תחושה טובה! (:
אני תמיד עושה אתזה שיש לי תבעיות שלי...
וואוו זה ממש יפה!
באותו הנושא: