בנים דתיים, הייתם מעדיפים להכיר מישהי בשידוכים או לבד?

ברור שלבדד

מצד אחד הייתי באמת מעדיף לבד מצד שני לא יודע זה נשמע לי מוזר קצת בתור אחד חרדי אבל דרך שידוך זה גם בהחלט מעולה כי גם כן נפגשים פגישות ומדברים בודקים אם זה באמת מתאים

^^^^בשידוכים לא תמיד נוח להגיד את האמת, יש כאלה שמתחתנים בגלל שלא היה להם נעים להגיד לא בשידוך, ואז לא רק שאין בינכם אהבה אמיתית, זה גם הרבה פעמים יוצר בעיות. וכשאני אומר להכיר לבד, לא אומר בהכרח ללכת לאיזו מישהי רנדומלית ברחוב ולבקש את המספר, זה יכול להיות גם מישהי מהעבודה או מישהי שחברים טובים מכירים לך.

רק דרך שידוך בע"ה, זה הכי צנוע והכי טוב

ואפשר לתאם שידוך עם מישהי שמכירים

זה לא בהכרח מזעזע, פשוט יש פעמים שההורים מכריחים ואז זה סתם מאולץ

אני אישית מעדיף להכיר לבד, שידוכים מרגיש לי מאולץ לפעמים

בעבר שהייתי דתי וחשבתי על זה לא רצתי שידוכים זה מרגיש לי טיפה מזויף

בטח שלבד
שידוכים נשמע לי כזה אופציה ב'

שואל השאלה:
לא מבינה מה כולכם חשבתם, לא התכוונתי להתחיל ברחוב או לבקש מספר טלפון. יותר דרך עבודה ובית הספר ותחילת הקשר כחברים

^בגלל זה חילקתי בין הדברים
אין לי בעיה עם זה

שידוכים עם שדכניות זה קשה מאוד
אבל אם זה חבר שמכיר מישהי או מישהו מהמשפחה שלי שמציע לי זה הכי טוב
בכל מקרה ללכת להתחיל עם בחורה ברחוב זה לא טוב (כתוב כך בגמרא)

האמת שלא אכפת לי , אני פשוט רוצה להתחתן בעזרת השם עם הזיווג משורש נשמתי

(כמובן שלא בפריצות ובלי להיות עכשיו "חברים" למשך מלא זמן, פשוט לא רוצה בהכרח שידוכים כמו בחברה החרדית)


אבל מה שכן, אני בעזרת השם רוצה שאישתי תהיה דתיה מאוד, אז כנראה שהשידוכים זה אופציה היחידה.. נראה מה יהיה

מסורתי שמור
ולבד תאמת לא מתחבר לשידוכים
אבל יותר קשה למצוא משהו טוב ככה*

מה שיבוא בע"ה
להתחיל ברחוב - זה לא יקרה חחח