אפשר להיות עם טלפון באישפוז פסיכיאטרי בגהה?

מניסיוני כן
אבל איכס גהה אל תתקרבי למקום הזה

שואל השאלה:
למה?

חרא מקום

מזה מניסיונך? לפני כמה זמן היית שם? ואולי זה גם תלוי אם זה המחלקה הסגורה או הפתוחה

הייתי בפתוחה יום אחד. יום אחד יותר מדי אם את שואלת אותי
אם את מחפשת מקום טיפולי, שירפא אותך, שיחזיר אותך לעצמך- זו לא הכתובת, זה מקום נטו בשביל לשמור אותך בחיים שלא תעשי שום דבר לעצמך/לסביבה. רוב האנשים שם לא שפויים, בפסיכוזות, לא מחוברים לעצמם, חלקם אפילו כבר ברמה של את לא יכולה להסתכל עליהם מהגועל. בלילה היחיד שלי שם משהי בחדר ליידי השתינה על עצמה במיטה והייתי צריכה להתעורר בבוקר ולהריח את השתן שלה. אישה אחרת בלי שיניים וגם בלי מוח לא הפסיקה לחפור לי להביא לה סיגריות ולקנות לה קפה והיתה עושה לי פרצופים כשלא הייתי מביאה לה.
מראות קשים ולא נעימים
את נכנסת עם התמודדות נפשית ויוצאת עם כפליים.
המקום מאוד לא נעים וסימפטי
בייסיקלי לא אכפת להם אם התקלחת אכלת עשית משהו היום קמת, רק תישארי בחיים ותתקעוודי.
גם האישפוז יום מזעזע, הייתי באישפוז יום חודש, המקום מאוד "פתולוגי" אפשר להגיד ככה, אנשים מפוקפקים ולא נעימים שאת צריכה להעביר איתם את הזמן, האישפוז עצמו היה דלוח ותפל מתוכן, מעבירים לנו קבוצות מטומטמות על תזונה ומשחקי חברה חסרי מהות, למה אני צריכה ללכת לבית חולים של חולי נפש ולשמוע שאני צריכה לאכול 7 ירקות ביום? איך זה יעזור לדכאון שלי?
את מכניסה את עצמך למיטה חולה בקיצור.
אם את רוצה מקום באמת טוב ביתי ונעים ממליצה לך ללכת לבית מאזן. שם באמת עוזרים לך, באמת רואים אותך. מחייבים אותך לעזור לעצמך ולקום כל יום בזמן ולאכול ולקחת כדורים, עוטפים אותך ומשוחחים איתך כשאת ברע.

איך פתוחה ואמרת שישנת שם?
ואיך שדיברת על מה עושים בהמשך זה ממש נשמע כאילו את היית במחלקה של המבוגרים.. אז על איזה מחלקה את מדברת? מבוגרים או נוער? ומלפני כמה זמן כל הסיפור הזה? יעני, זה מלפני איזה שנה או ממש מהזמן האחרון? כי אני אמורה להיכנס לאשפוז יום בגהה בקרוב

פתוחה ישנים
אישפוז יום לא ישנים, לפי השם - ליטרלי אישפוז-יום

אני הייתי באישפוז של המבוגרים
אני לא יודעת איך זה אצל הנוער, מקווה שיש שם יותר אנושיות והכלה.
הייתי שם לפני שנתיים אבל שוםדבר לא השתנה זה לא משהו נקודתי זה פשוט המקום עצמו. אין מה לעשות, ככה זה בתי חולים לחולי נפש כי ככה זה חולי נפש. רוצה דאגה וסימפטיה? לכי לפסיכולוג, לכי לבית מאזן. לא לחרא הזה

כן אני הייתי במחלקה הסגורה אבל של הנוער (מחלקה ד) לפני 5 חודשים והיה לי ממש טוב ולא רע כמו שאת מתארת