האם יש סיבה לכך שבחופשים אני יכולה לא לאכול כל היום ואני לא יהיה רעבה בכלל, אבל בזמן לימודים ב10, הבטן שלי כבר עושה רעשים?

בגלל שבזמן לימודים את שורפת הרבה יותר אנרגייה
ללמוד זה מאד מעייף ומוציא כח ולכן את יותר רעבה
קחי בחשבון שאת הרבה יותר פעילה ושורפת קלוריות כשאת בבית ספר עם ילדים בהפסקה רצה מדברת צוחקת
לשבת בבית כל היום לא ממש שורף קלוריות לכן את פחות רעבה.

כן... בזמן שגרה משעממת בכיתה-המוח, המתוחכם שלך.. יודע לתת הוראה לקיבה.."את רעבה"
כמפלט מהאפרוריות והשגרה..
. כולל אנרגיות מבוזבזות על, הקשבה למורה, וערנות. מעייפת..
ובימי חופשה-אין את הלחץ הזה-האושר הוא ה"משביע"

כי בחופשים אין לך סדר יום קבוע ואת פחות זזה ופועלת אז פחות אנרגיה מתבזבזת אז את לא רעבה כי את לא צריכה עוד אנרגיה

כי בבית הספר יש לך יום מסודר את אוכלת מסודר אז הבטן רגילה לאוכל ב10 בחופשות היום לא מסודר ואנחנו מנשנשים הרבה וקמים מאוחר אז הסדר יום משתבש וכך גם הרגלי האכילה
ודבר נוסף בבית הספר המוח צריך המון ריכוז וזה מבזבז אנרגיה רבה אז הוא רעב מהר יותר

כי בחופשים את גם מתעוררת בטח ב 12 בצוהריים.. אז גם אם הבטן קירקרה קצת ב שעה 10 אז לא הרגשת

פשוט מאוד גם לי זה קורה קבלי את ההסבר הוא מבוסס על סיבה פיסית וסיבה פסיכולוגית כי אני רואה כאן את הגוף ואת הנפש בפן הזה..

אנחנו בני האדם באשר הם בנויים על סיפוק זה המנוע המרכזי שלנו בחיים, חלק גדול מן הסיפוק בא לנו מן החברה ומן הסדר יום כל זה לא קורה בחופש לכן אנחנו טיפה מבואסים שאין לנו שיגרה דינאמית (כמה אפשר לראות שוב ושוב את הקירות ואת המחשב?!) זה משפיע לנו על המצב רוח והגוף לא עירני ודרוך לקבל אנרגיה, למה? כי הוא לא מוציא אנרגיה (פיסית) ואף אין לו אמביציה וחשק כמו בשיגרה (פסיכולוגית) כי כפי שאמרתי השיגרה והלימודים וסדר היום שהוא מין לו"ז צפוף ודינאמי נותנים לנו כוח וחשק גם לטרוף על הבוקר 4 סנוויצים או לא יודע מה.

לכן הכל כאן הגיוני ומובן אני תמיד הייתי מתוסכל בחופשים מהקטע הזה שאין לו"ז ברור והכל מעורפל ונמרח וזה היה משפיע על קצב התיאבון ועל האכילה שלי בצורה דרמטית ודרסטית.

אין כאן שום דבר חריג והעיקר זה יחלוף ועוד יותר מזה עכשיו ממש ברגעים אלו שעון החול של החופש אוזל, אז הכל לטובה!