כולם נהנים בצבא ויש להם חברים חוץ ממני

היי אני חיילת עברתי קורס מאוד ארוך לתפקיד נחשב ושובצתי בשיבוץ יומיות
אני מאז ומתמיד רציתי בסיס סגור וקיוויתי לקבל את זה כי משיגים שם חברים לחיים וממש רציתי שהיום- יום שלי בצבא יהיה כיף ושאני אחווה דברים
אני גם מתחברת בקלות לאנשים ומחוץ לצבא יש לי הרבה חברים
אני כבר בסדיר משהו כמו 4 חודשים וסובלת בטירוף, בוכה כל יום
אין לי שם חברים, זה בסיס של יומיות מקוצרות וכולם רק באים לעשות את העבודה שלהם וללכת הביתה, כל אחד שם יותר מושחר מהשני
אני לא יודעת מה לעשות וכשאני יושבת בסופש עם חברות שלי שיוצאות פעם באף פעם ושומעת על כמה כיף להם עם האנשים שם ושהם נהיו חברים שלהם לחיים בא לי כל פעם לבכות
ברמה שלא בא לי כבר להיפגש עם חברות בסופש כי אני יודעת שאני לא ארצה לשמוע את מה שהן מספרות
ולא- לעבור זו לא אופציה, ניסיתי כבר הכול
מה לעשות? איך להפסיק להישבר מלשמוע כמה כולם מסביבי כלכך נהנים? זה שובר אותי לדעת שאנשים קיבלו את הדבר היחיד שרציתי והיחסית מובן מאליו בצהל- בסיס סגור
אני לא יכולה כבר להמשיך בשגרה הזאת