אני מרגישה שאני צריכה לדבר אבל לא מצליחה

לפני שתגידו "את יכולה לדבר איתי", אני מעריכה כל כך, אבל קשה לי לדבר עם אנשים זרים, ובכללי להיפתח.. אז אני כנראה לא אדבר, סליחה.
עבר עליי כנראה השנה הכי גרועה בחיים שלי, בין אם זה התמודדות עם אנ!רקסיה קשה, לבין דברים ממש אישיים במשפחה שלי.. ואף אחד לא יודע על הדברים במשפחה שלי אבל חלק מהחברים שלי יודעים על הפרעות אכ'לה שהיו לי.
אני עד עכשיו לא ממש החלמתי, ולא מרגישה קרובה להחלים בכלל.. וכן יצא לי לפרוק לחברה הכי טובה שלי אבל אני לא מרגישה שזה מספיק, ותמיד כשאני איכשהו מדברת עם מישהו על הנושא של ה"א, תמיד מעבירים נושא, ואני פשוט מרגישה שאני לא מצליחה לדבר ולפרוק כל מה שיש לי.
אני מרגישה כאילו אני עושה מזבוב פיל, למרות שהמחלה הזאת הרסה לי את הנפש בכל דרך אפשרית.